http://med.walla.co.il/w/w-200/77253-4.jpg

מדענים לא אוהבים לדבר על מזל. רובם מאמינים שהצלחת פרויקט מדעי תלויה במיומנות ובתכנון קפדני של הניסוי. למרות זאת, במקרה של נחיתת "ביגל-Beagle) "2) על המאדים, מדגישים המדענים המעורבים בפרויקט שיש צורך ב"הרבה מאוד מזל" כדי שהנחתת - רכב חלל - תשרוד את הנחיתה ותתחיל במשימותיה.

אם הכל יעבוד כשורה, אמורה ביגל-2 לנחות על המאדים ביום חמישי, בשעה 4:54 לפנות בוקר (שעון ישראל). מלבדה עושים את דרכם אל הכוכב שני רכבי חלל נוספים ששוגרו על ידי נאס"א - "ספיריט" ו-"אופורטיוניטי". ביגל-2, ששוגרה ב-2 ביוני, נבנתה בחופזה כדי להספיק ולהידחק לחלון ההזדמנויות האסטרונומי, שבו המאדים וכדור הארץ היו קרובים מאוד - "רק" 56 מיליון קילומטרים. קרבה זו איפשרה להעמיס ציוד מדעי רב יותר על הנחתת, במקום דלק.

שלב ההיפרדות של הנחתת מהחללית "מארס אקספרס" שנשאה אותה, התבצע בהצלחה בסוף השבוע; מחר לפנות בוקר אמור להתרחש השלב המורכב והבעייתי מכולם - הנחיתה. בשלב הראשון, ביגל-2 תצנח מהחלל אל אטמוספירת המאדים. החיכוך עם האטמוספירה, שמורכבת ברובה מדו-תחמוצת הפחמן, ייצר טמפרטורת חיכוך של כ-1,700 מעלות צלסיוס. חרטום הנחתת חד יותר מהחרטומים של רכבי חלל קודמים שנחתו על המאדים, והמדענים מקווים שעיצוב זה לא יגרום לאיבוד הנחתת כבר בשלב הכניסה לאטמוספירה.

ק שלא תהיה סופת אבק

השלב השני הוא פתיחת המצנח הראשי, שיתרחש כ-2,600 מטר מעל פני המאדים, כ-3.75 דקות לפני הנחיתה. כדי שהמצנח ייפתח כראוי, מקווים המדענים שבאזור לא תנשב רוח חזקה שתקשה על פתיחתו או תגרום לניתוקו מהנחתת. בעבר ניסו מתכנני המצנחים להתגבר על בעיה זו, באמצעות הגדלת אורך הרצועות שקושרות את רכב החלל אל המצנח. אולם הרצועות שקושרות את ביגל-2 אל המצנח קצרות יותר - עובדה שמדירה שינה מעיניהם של מנהלי הפרויקט.

בגובה 275 מטר מקרקע המאדים, יגיע השלב הקשה והבעייתי מכולם: ניפוח כריות האוויר. 15 שניות לפני הנחיתה אמורה להתנפח סביב הנחתת כרית אוויר, שתשווה לה מראה כדורי. הכרית נועדה להגן על ביגל-2 מהפגיעה בקרקע במהירות של 56 קמ"ש. אם הכרית תתנפח כשורה, כדור האוויר יקפץ 12 פעם עד שיתייצב. אם האוויר שממלא את הכריות ידלוף ממנו, או אם הכריות לא יתנפחו כלל - ביגל-2 תתרסק. המדענים מספרים, שהניסויים הראשונים שבוצעו בכרית האוויר נכשלו ובשל לוחות הזמנים הצפופים הם לא הצליחו לוודא כי המנגנון מתפקד ללא תקלות.

אך גם אם שלב הנחיתה יעבור בשלום, לא הסתיימו צרותיה של ביגל-2. כדי להתחיל לפעול, תפרוש הנחתת לוחות סולריים שיקלטו את אנרגיית השמש ויטענו את הסוללה שלה. בתנאים אופטימליים, הסוללה מספיקה כדי להפעיל נורה של 60 ואט במשך שעתיים וחצי - לאחר מכן היא חייבת טעינה מחדש. אלא שלביגל-2 אין יכולת לנקות את הלוחות הסולריים של עצמה. אם תתחולל סופת אבק על פני המאדים והלוחות יתלכלכו, היא עלולה להתנתק ממקור האנרגיה היחיד שלה: השמש.

יש חיידקים או אין?

ביגל-2 נועדה לנסות ולפתור את אחת המחלוקות הגדולות בחקר המאדים: האם חיידקים חיים או חיו בעבר על המאדים? לשם כך, אמורה הנחתת לבצע שורה של בדיקות כימיות של סלעים על פני השטח ובעומק של כשני מטרים. עד כה לא בוצעה בדיקה כזו על המאדים.

בנוסף, ביגל-2 מצוידת במכשור שיאפשר לה לבדוק את הרכב האטמוספירה של הכוכב ולחפש סימנים של גז מתאן, שעשוי להעיד על קיומם של חיידקים. בניגוד ל"מארס פאת'פיינדר" (רכב חלל שנחת על המאדים ב-1997), לנחתת הנוכחית אין גלגלים. מהרגע שתפתח כרית האויר המגנה עליה, תישאר הנחתת במקומה ותשתמש בזרוע רובוטית כדי לבצע את הבדיקות השונות.

אות החיים הראשון מביגל-2 אמור להתקבל כשעתיים ורבע לאחר הנחיתה. אותות ישודרו לאחת משתי החלליות - "מארס אקספרס" או "מארס אודיסאי" - שנמצאת במסלול סביב המאדים וממנה יועברו האותות לכדור הארץ. למרות זאת, למנהלי הפרויקט כבר יש הסברים לעיכובים אפשריים בקבלת אות החיים הראשון.

אם הנחתת תתגבר על כל האתגרים הניצבים בפניה, היא תעביר לכדור הארץ 500 מגה-בייט עד חמישה ג'יגה-בייט של מידע יקר ערך מדי יום. אם המשימה תיכשל, תוטל המעמסה המדעית להעביר מידע מהמאדים על שני רכבי החלל שעושים את דרכם אל המאדים - ה"ספיריט", שאמור לנחות ב-4 בינואר, וה"אופורטיוניטי" שאמור לנחות ב-25 בינואר.

באדיבות: וואלה!