>>איך אפשר להסביר דברים שאתה רואה ומרגיש, למישהו אחר?

>>איך אפשר להסביר לך,לתאר מצב, להסביר את האי-צדק שאני חש?

>>למה ג'ובניק חי טוב?! מוקף חיילות, יש לו את כל האפשרויות והזמן

>>לעשות?!

>>חבל שהשנים הטובות חולפות מהר.

>>למה כשאני מגיע הבייתה בשבת ומנסה להתחיל איתך את אומרת: "אתה מקסים,

>>אתה

>>נחמד, אבל אני לא אשב שבוע, שבועיים, חודש, חודשיים ואחכה לאדון שיבוא

>>מסריח, מלוכלך ועייף, ברוך השם אני יפה והאפשרויות פתוחות בפניי".

>>

>>ועוד שבת עברה.

>>

>>למה שהתגייסנו, לחבר'ה במחלקה היו הרבה חברות, מכתבים, חבילות ופתאום

>>נשארנו כולנו לבד?! בגלל שלוש שנים מזדיינות?!

>>אני יושב פה ב-X, בתוך אוקיינוס של בוץ, שלג מרחף אט אט מטה ואני

>>רועד, אבל

>>הלב... הלב יותר קר, כי כשאני שוכב פה את מתהפכת במיטה החמה והיבשה

>>בבית

>>המוגן, בין השמיכות (לבד או עם אהוב) ולא חושבת על כלום, לא יודעת

>>בכלל שיש

>>חיילים ששוכבים בבוץ, שרועדים מקור ומתים לעצום את העיניים...

>>לישון...

>>ששומרים עליך אלמונית, כדי שתוכלי לשכב במיטה החמה, רגועה. כשאני

>>בגל"ב או

>>באבוקה, עם נשק, אפוד, קסדה והרבה כעס בלב.

>>

>>איך להסביר לך?

>>

>>הרגשה של מתח וחרדה, של פחד ואהבה כשאני בא הביתה ומספר על היתקלות

>>ועל

>>הפחד וההתרגשות- ואתם מנענעים בראש, כאילו מבינים ומספרים על המכונית

>>החדשה. כשאני סופר אבנים שפוגעים לי בג'יפ ושומע איך החשוד תכנן לעלות

>>ליצהר ולתת צרור בכל האחים שהיו איתי ממרץ שנת 2002 ובעיתונות כותבים

>>על

>>חיילים רעים שיורים והורגים. כשאני רץ בין הסמטאות וילד בן 10 מקלל את

>>האימא והאחות, מתאר איך הוא יזיין אותן מ-א' ועד ת'. ואני נגנב. כשאני

>>בקסטינה ורואה נוף שרואים בחו"ל אך אני רוצה לראות את הבית ואני רואה

>>אותו...

>>בחלום ובתמונות, אני רוצה מילה טובה!

>>

>>כשכואב הגב והעיניים אדומות מחוסר שיינה אני קורא בעיתון איך מסיבות

>>אידיאולוגיות לא מוכנים הבני זונות לשרת בשכם, טול כרם, קלקיליה,

>>ראמללה,

>>ג'נין כי זה נוגד את צו מצפונם. יש פראיירים אחרים שיעשו את העבודה

>>השחורה

>>בשבילם, כל הצפונים וה"ציוניים".

>>

>>אז מה אנחנו? אנחנו ה"כושים" של מדינת ישראל? הם לא מבינים איפה הם

>>חיים,

>>הם לא מבינים שבלעדינו הם פשוט 2 מטר מתחת לאדמה?! ואני לא מבקש

>>רחמים! אני

>>גם לא מרחם על עצמי, אני זועק לאי-צדק!

>>

>>אנשים חכמים אמרו פעם "מי שלא עובד בערב שבת לא אוכל בשבת" אין להם

>>מושג

>>איך נרגיש אחרי 3 שנים שבהם ראינו מסגדים, מחבלים, נשקים וסמטאות, אין

>>לכם

>>מושג איך נרגיש אחר כך כשנשכב במיטה עם החברה ונרגיש שיש אנשים שנולדו

>>5

>>שנים אחרינו והם אלו ששומרים עלינו.

>>

>>בגלל מציאות מזדיינת שנראית אבודה, אני חייבת לשמור על אימא אהובה, על

>>אבא,

>>על אחים, על אחיות קטנות, חברים וחברות!

>>כן אני גאה!!! אני לוחם!!!

>>

>>לפני חודש וחצי הגעתי הבייתה ואחותי כתבה לי מכתב ונתנה לי אותו עם

>>שוקולד,

>>על המכתב היה כתוב פשוט.. "תודה רבה!!"

>>היא בסך הכל בת 8 והיא מבינה יותר מכל הפוליטיקאים בארץ המקודשת הזו.

>>ממש התרגשתי, אם לא הייתי משחק אותה קשוח הייתי גם מזיל דמעה. כי

>>בשבילה

>>אני כאן נמצא!!!

>>אנחנו רוצים וצריכים מילה טובה! לא דורשים משכורת, לא רוצים מכונית

>>צמודה

>>וגם לא חופשות בחו"ל, רק מילה טובה!!!

>>רק מילה טובה שנדע שאומה שלמה עומדת מאחוריינו שנדע שיש בשביל מה,

>>שנרגיש

>>ששווה, שנדע שלא טעינו כשביקשנו קרבי.

>>שכל דבר קשה יהפוך לקל כי בשבילך הכל נעשה מולדת אהובה!

>>אולי זה נשמע "קיטשי" וסתם כאילו אנחנו מזיינים ת'שכל, אך גם היום, יש

>>מי

>>שחושבים ומרגישים כך.

>>תנו לנו את הכוח להמשיך קדימה... לנצח...

>>

>>על החתום,

>>

>>החייל הפשוט...

>>

>>

>>המכתב הזה... נכתב ביידי חייל... המכתב הזה הוא מכתב התאבדות שנכתב

>>בידייו.. הוא התאבד בגלל לחץ מהצבא... בגלל דיכאון... הוא ירה לעצמו

>>כדור

>>בראש והתאבד...

>>הבקשה שלו היתה שהמכתב הזה יופץ. אני מקווה שתמלאו אחר הבקשה שלו...

>>

>>ותודה !