אז שיהיה בהצלחה חברים, את המדריך מצאתי במחשב שלי כשעשיתי סדר, לא זוכר מאיפה הורדתי אותו אבל יש קרדיט בסוף

הקדמה

מדריך זה מלמד עקרונות ושיטות לעבודה וניהול מהלך העבודה בפלאש ,יש להדגיש כי המדריך אינו מהווה תחליף לנסיון מעשי ולמרות שהוא יועיל למתחילים ולמתקדמים כאחד חשוב לדעת את הבסיס לפלאש לפני שמנסים לבצע את המובא במדריך.
המדריך נכון בעיקר למהלך עבודה של אנימציות פשוטות אך חשיבות מהלך עבודה תקין גדולה גם ביצירת אנימציות אינטראקטיביות (כגון : משחקים ,מצגות) שם יש לבצע הרבה מאוד מהתכנון לפני תחילת העבודה.

חשיבות מהלך עבודה תקין

באופן כללי מהלך עבודה תקין בסופו של דבר יקבע את איכות הסרט שלך ,כמה קל יהיה לך לתקן ולשנות אותו לאורך זמן אם תחליט וכמו כן אם בכלל תסיים אותו.

כמות הצורך בביצוע כל אחד משלבי מהלך העבודה התקין נקבע על פי שני פרמטרים עיקריים : אורך הסרט הדרוש ואיכות הסרט ביחס ליכולות האנימטור.
ככל שהסרט מתוכנן לנצל את יכולות האנימטור עד הסוף ככה חשוב יותר לעבוד מסודר ומחושב.

מהלך עבודה תקין - כללי
יצירת תסריט timeline כללי
קביעת משתני root כלליים
יצירת סצנות מרכזיות*
ניהול תוכן סצינות בסמלים*
הוספת אודיו
יצירת ממשק
* - נקודות אלו מתבצעות במקביל

מהלך עבודה תקין -מפורט

יצירת תסריט timeline כללי :

שלב זה הוא מקדים להכנת האנימציה , למעשה לכל אורך כתיבת התסריט אין צורך במחשב כלל.
מדובר כאן על תסריט פשוט הבנוי קצת כמו קומיקס ,מכיל פריימים חשובים לעלילה ,קטעי טקסט ,הערות מחבר ,סקיצות מוקדמות וכו'.
אי צורך להשקיע יותר מידי בעיצוב התסריט , הוא מהווה מעיין קו מפתח למה שמאוחר יותר יתרחש על הבמה וניתן להתגמש ממנו הלאה לפי הצורך.
יצירת תסריט מוקדם על נייר בעצם מאפשר ראיה רחבה יותר של הסרט מאשר עבודה ישירה ,ניתן להמיר את התסריט שמתחולל בראש אל הנייר ,לאתר מייד חוסר הגיוניות ,להוסיף ולהחסיר דברים ,וכמו כן ממש לראות את הסרט עוד לפני שהתחלתם לעבוד ,אני אוהב אפילו להשאיר את התסריט במגירה כמה ימים ולתת לזה להבשיל ,ככה אני מבטיח שהתסריט שלי עבר את רוב השינויים הנחוצים לפני שבכלל נגעתי בפלאש.
כאמור , במהלך העבודה אפשר להתגמש ולשנות את התסריט (רק חשוב לשמור על הגיון הסרט לאחר השינוי).

קביעת משתני root כלליים :

זהו השלב שבו ניגשים לפלאש ,לפני תחילת העבודה יש לקבוע את משתני הסרט , המשתנים החשובים ביותר הם
רזולוציה - מימדי הסרט בפיקסלים ,זהו פרמטר שקשה מאוד לשנות מאוחר יותר במהלך העבודה היות ויש צורך בעריכת כל הtimeline מחדש ,לכן חשוב מאוד לקבוע את הרזולוציה לפי שיקולים שונים של זמן עבודה ,כמות פרטים וכדומה.
קצב הרצה (FPS) - זהו ערך הקובע את מספר הפריימים שירוצו על המסך במשך שניה אחת , ככל שערך הFPS גבוהה יותר ככה הסרט ירוץ בצורה חלקה יותר וישנה שליטה טובה יותר על קצב האירועים ,במקביל ככל שהFPS גבוהה יותר כך יהיה קשה הרבה יותר ליצור רצפים בתכניקת FBF (ציור כל פריים של האנימציה בנפרד) וכמו כן גם יצירת תנועות איטיות לאורך זמן ממושך.
לעומת זאת ערך FPS נמוך מידי יגרום לאנימציה לזוז בצורה מרצדת יותר ,תנועות קופצניות וקשה יותר להדגיש פעולות מהירות או קטנות.
באופן כללי מומלץ לחשב את ערך הFPS על פי שיקולים של זמן הפקה ויכולת עצמית ,מצאתי שהFPS הכי נוח לעבודה למתקדמים נע בין 20 ל-30 בעוד שלמתחילים מומלץ לעבוד קודם עם FPS של 15-20.
גרסא סופית - גרסאות של תוכנת פלאש חדשות מסוגלות אף לייצא את קובץ הSWF הסופי בגרסאות פלאש ישנות יותר ,כביכול לא נראה כי גרסאת ההפצה תשנה את מהלך העבודה אך זוהי טעות חמורה ,גרסאות פלאש חדישות מסוגלות ליצור תכנים נוספים כגון גרדיאנטים ופילטרים וכמו כן גם שפת התכנות שלהן שונה ,על כן יש לקבוע תחילה את גרסאת הפלאש הסופית לפני תחילת העבודה בהתאם לסוג קהל היעד הרצוי.
כמו כן חשוב להדגיש כי בחירת גרסאת פלאש סופית ישנה מזו המשמשת ליצירת הסרטון אינה מבטלת את יכולת התוכנה להשתמש בפונקציות החדישות שלה וההבדלים מתבטאים בקובץ הסופי (פלאש מציין פונקציות שאינן תומכות בגרסאת הפלאש שנבחרה ליצוא לאחר נסיון ייצוא).

ישנם משתנים נוספים החשובים פחות כגון צבע הרקע אותו ניתן לשנות בקלות בכל זמן וכמעט ללא השפעה על הסרט הסופי (מלבד השפעה על עצמים שקופים) אך אלו זניחים למטרות המדריך.
כמו כן יש גם להחליט פחות או יותר בתחילת העבודה האם ברצונכם להשתמש במצלמת פלאש*
על מנת לקבוע את סוג הממשק בסוף העבודה (ראה ערך "יצירת ממשק").

* -לפרטים אודות מצלמת פלאש (V-cam) לחצו כאן : http://www.oreillynet.com/pub/a/javascript/2004/08/17/flashhacks.html?page=last

יצירת סצנות מרכזיות :

לאחר שסוף סוף יש לנו את הבמה שלנו והתסריט מוכנים לעבודה , הגיע הזמן להתחיל לעבוד , זהו כנראה השלב הארוך והקשה ביותר מכולם ,הוא מכיל עבודה על כל הסרט מההתחלה לסוף תוך השמטה של סצינות שאינן נכללות כסצינות סרט (לדוגמא תפריט וקרטיד).
אישית אני מעדיף לעבוד על הסרט ברצף אחד לאורך הtimeline שלי ,מצאתי שזוהי הדרך הפשוטה ביותר לגרום לכל הסצינות להתחבר זו לזו בדיוק מושלם.
מומלץ מאוד לסרטים ארוכים יחסית שבמהלך העבודה יחולקו למספר סצינות (כל 700-1000 פריימים לדוגמא) על מנת להקל את העבודה בשלבים מאוחרים יותר ,הנסיון מראה שלאחר עבודה ממושכת על סרט כמות הנתונים שמצתברים בסצינה אחת גדול מאוד והם פשוט חונקים את המחשב מאטים את קצב התגובה של פלאש ,חילוק הסרט הלסצינות מאפשר לפלאש לטעון תחילה רק את הסצינה האחרונה שעבדו בה ובכך לחסוך טעינה של שאר הסצינות באם לא נפתחו.

ניהול תוכן סצינות בסמלים :

כמובן שכמות החלוקות (סצינות) של סרט אינן משנות הרבה את גודל הפלאש או את הקושי לעבוד עליו כמו ניהול נכון של התוכן.
ראשית חשוב לזכור שישנן שתי תכונות חשובות לניהול טוב ,חשוב שהאנימטור לא יהיה קמצן ,וחשוב עוד יותר שהאנימטור יהיה עצלן.
הכוונה היא שאנימטור טוב יודע שככל שהוא משתמש ביותר סצינות (עד גבול של ההגיון) כך קל יותר לנהל עצמים שונים באותה שכבה ,ריבוי שכבות מאפשר יצירת הרבה מאוד tweenים בו זמנית וכמו כן מקל על בחירה של עצמים כאשר אלו מונחים אלו על אלו.
בנוסף אנימטור טוב כאמור הוא עצלן (כמו כן עד גבול מסויים) ,כלאמר ,אנימטור טוב יודע כמה השקעה דרושה בכל פריים ופריים ,עצמים שמופיעים מספר פריימים רב ברצף דורשים השקעה ופרטים רבים בהרבה מאלו שמופיעים במשך פריים אחד (בהנחה שאתם משתמשים ב25 FPS זה אומר שתמונה אחת שתשקיעו עליה שלוש שעות תופיע 0.04 שניות ,זהו בזבוז יקר של הזמן שאתם משקיעים).

מומלץ לנהל את רוב תוכן הפלאש בספריה (library) של פלאש.
אין זה אומר שכל נקודה קטנה שנוצרה צריכה להפוך לסמל בספריה ,מדובר כאן על עצמים חשובים שעשויים לקבל שימוש חוזר בעתיד בסרטון זה או בסרטון אחר (למעשה זה מונע כפילויות של נתונים על הזכרון וכמו כן את הצורך לחפש בעתיד את אותו עצם בפריים 2356 בסצינה 13 לדוגמא ,כמו כן זה גם מקל על שינוי כל העצמים הזהים הללו בעתיד).
ישנם מספר סמלים הנכנסים לספריה :
MovieClip - זהו סמל מורכב מאוד ,הוא מסוגל להכיל timeline משלו ורץ כל הזמן גם אם הtimeline הראשי נעצר ,נהוג להשתמש בו לאפקטים שחוזרים על עצמם כגון פיצוצים שונים ותנועה של איברים ברקע ,הוא מונע את הצורך לנהל יותר מידי שכבות בו זמנית ואת הצורך לעקוב אחריהן לאורך העלילה.
Button - זהו סמל הדומה במקצת לסמל הmovieClip אך שונה ממנו בכך שהוא פועל בעצמו,הכפתור מאפשר יצירה פשוטה של עצמים שמגיבים עם עכבר המשתמש ולמרות שניתן להשמתש גם בmovieClip למטרה זו ,הכפתור עושה זאת בצורה עצמאית ללא תוספות קוד לשינוי הצורה של הכפתור ,לרוב שילוב בין כפתור ל-movieClip הוא השילוב המנצח.
Graphic - זהו סמל סטטי ,הוא אינו מכיל timeline משלו ואינוי יכול להגיב עם המשתמש או עם הפלאש בשום צורה , זוהי פשוט תמונה לצורך עריכה פשוטה בעתיד ,סמל הגראפיקה מאפשר שימוש בעותקים רבים של אותו הסמל ושינוי כולם בקלות ללא צורך בשינוי הפלאש המכיל אותם.
כמו כן ישנם בספריה גם קבצי מקור (RAW) וקבצי אודיו למיניהם אותם קל להחליף בקבצים מעודכנים דרך הספריה והם כבר ישתנו לכל אורך הפלאש.

הוספת אודיו :

מזל טוב ,כרגע סיימתם למעשה את בניית הסרט שלכם, מרגע שיש לנו את כל הוידאו מוכן נשאר רק להוסיף ולערוך סאונדים שונים ,זהו שלב שבו אתם יכולים לשבת ולהנות מהיצירה שלכם תוך הוספת אפקטי אודיו שונים עד לשביעות רצונכם.
מומלץ לקבץ כמה שיותר את האודיו היות וזהו גורם הגודל המרכזי ברוב סרטי הפלאש.

יצירת ממשק :

לאחר סיום כל הקשור בסרט קחו נשימה עמוקה ,שתו כוס מיים והחלו בהכנת הממשק.
הממשק הוא בעצם איך שהמשתמש (או הצופה ליתר דיוק) מתקשר עם הסרט שלכם ,ממשק כולל
תפריטים שונים ,קרדיט ,מסך הטענה וכו'
כמו כן הממשק יכול לכלול תפריט הרצה (תפריט שמופיע בזמן שהסרט עצמו רץ ומאפשר שליטה עליו בזמן צפיה ,לדוגמא עצור ,מהר קדימה ,מהר אחורה וכו') ,יצירת תפריט הרצה תלויה בשימוש במצלמת פלאש ,אם לא נעשה בה שימוש קל מאוד ליצור את התפריט היות והוא בסך הכל ממוקם בתחתית המסך לכל אורכו.
אם כן נעשה שימוש במצלמה יש צורך בהצמדת התפריט ושינוי גודלו יחד עם המצלמה דרך סקריפט.