http://www.michalsahar.com/http://www.exego.net/specials/type/6098.asp
ופה יש ציטוט מהאתר האחרון
""'אלנבי' הוא לדעתי הפונט הטוב ביותר של מיכל. זה פונט שיונק מהמסורת העברית בצורה ברורה, ולוקח אותה צעד קדימה. פה לא מדובר ב'רבייבל', אלא בפונט שמחבר את מה שקרה אז בטיפוגרפיה העברית, למה שקורה היום. מדובר בפונט 'הדסה' ה'מחוזק' בפונט 'חיים' או 'אהרוני'.
"האל"ף, לדוגמה, היא תמציתה של מיכל סהר כמעצבת בעיני – יש פה שילוב מוטרף לחלוטין, שבדרך כלשהי יושב טוב בסופו של דבר: בצד ימין של האות יש סריף ('תג' המעטר קו באות) הפוך, שמושפע מהדסה, אבל הוא פירוש מאוד אישי של מיכל, והצד השמאלי הוא המודרניות בהתגלמותה. יש לה כשרון להפוך כל דבר קלאסי למודרני. היא משלבת את שני העולמות בצורה מושלמת. היה לנו דיון גם בעניין העי"ן ה'נכה', שבהתחלה לא נראתה כל כך 'מוזרה' כפי שהיא היום, והצעתי לה ללכת על זה עד הסוף, כי ה'נכות' של הפונט הזה היא הגאונות שבו."
מיכל סהר: "עבדתי על הפונט הזה שמונה חודשים, בכמה גרסאות, העבודה עליו הייתה קשה מאוד. לסריפים של 'הדסה' יש נטייה שמאלה, שזו תכונה תמוהה לגמרי, שלא נמצאת בשום פונט אחר בעברית. הרעיון היה באמת לעשות פונט סריפי מודרני, כי אין כאלה, ולהחדיר בו גם כוח – כי 'הדסה' הוא פונט עדין מאוד ולא עובד טוב בכותרות שצריכות להיות בעלות אמירה 'חזקה'. בניגוד ל'הדסה', 'אלנבי' כל כך מורכב שלא הצלחתי לעצב לו משקל טקסט, ולכן יצרתי את 'אלנבי סנס' (גרסה נטולת-תגים לפונט 'אלנבי'), שגם בו יש אותיות 'מטורפות', כמו האל"ף ההפוכה."
