אנו מקפידים על אימוני כושר סדירים ומצפים לראות שינויים לטובה בגוף, אך מה האפקט של צריכת אלכוהול על הכושר הגופני? האם יש הבדל בין צריכת אלכוהול בסמוך לפעילות או באירועים חברתיים בלבד מבחינת ההשפעה על הכושר הגופני שלנו? ד"ר איתי זיו שופך אור על הנושא

בירה, יין, רום, סנגריה, וודקה, וויסקי ועוד, מהווים רק רשימה חלקית של משקאות אלכוהול הנפוצים מאוד בקרב האוכלוסייה. מסתבר שבשנים האחרונות גם צעירים רבים, אף מתחת לגיל 18(!), שותים משקאות חריפים בתדירות גבוהה ובכמות נכבדה. במדינות מסוימות, כמו רוסיה, צריכת האלכוהול עלתה באופן משמעותי בשנים האחרונות. אך מהי השפעת האלכוהול על אלה שעוסקים בפעילות גופנית?

כמה הארות והערות לגבי אלכוהול
מדובר על משקאות משכרים הגורמים לשינויים במצב הרוח וההתנהגות של האדם (עלייה במצב הרוח, שחרור מלחצים נפשיים, קלות ראש וערפול חושים).
שתייה מופרזת כרוכה לעיתים באיבוד שליטה, שיווי משקל, הרגשה פיזית לא טובה, הקאות, כאבי ראש ועוד.
הרגשה גרועה עם קימה מהשינה שכיחה כאשר האדם צרך אלכוהול לפני השינה. התופעה מוכרת בשם "הנגאובר".
השפעת האלכוהול על האדם תלויה במספר גורמים, לרבות: משקל הגוף, מידת השובע, ה"וותק" בשתייה ועוד.
צריכה רבה מדי של אלכוהול עד כדי צורך לשתות על בסיס קבוע לשם שיפור מצב הרוח, התנתקות מהמציאות העכשווית ועוד, עלולה להביאו למצב בו הוא יהיה מוגדר כאלכוהוליסט.
צריכה קבועה קשורה ישירות לשינוי במצב הבריאותי כגון: פגיעה בדיבור, במערכת העצבים, בזיכרון ועוד. התרחבות העורקים הנגרמת כתוצאה מצריכת האלכוהול מגדילה את פני השטח דרכו נפלט חום מהגוף (ובכך למעשה מקררת את הגוף). בהיריון הדבר מסוכן במיוחד מכיוון שהוא עשוי לגרום לפיגור שכלי בעובר.

השפעת האלכוהול על ביצוע פעילות גופנית:
אלכוהול קשור ביכולת המוטורית ובמיוחד במקצועות ספורט שונים הקשורים בכוח מתפרץ, בקואורדינציה, שיווי משקל ועוד. בשל כך עלול להיות קשר בין צריכה של אלכוהול טרם הפעילות להעלאת הסיכון לפציעה.
יש ירידה ברמות הפרשת הטסטוסטרון במהלך 24-72 השעות שלאחר השתייה, כתלות בכמות.
אלכוהול קשור לעלייה במשקל - 1 גרם של אלכוהול מכיל 7 קלוריות.
אלכוהול גורם לאיבוד רב של נוזלים עקב הגברת הצורך במתן שתן וכך מגדיל את הסיכון להתייבשות.
אלכוהול מפריע לייצור גלוקוז בכבד.

מחקר מעניין שנערך במחלקה לרפואה בבית החולים האוניברסיטאי של ציריך, שווייץ עולה שאלכוהול נצרך על בסיס יומיומי בקרב חלק גדול מהאוכלוסייה, ובמדינות רבות צריכה מתונה של אלכוהול נחשבת לחלק אינטגרלי מאורח החיים ומהתזונה. למרות שהקשר בין צריכת אלכוהול להשמנת יתר נתון במחלוקת, צריכה קבועה של אלכוהול אמנם מדכאת את חמצון השומן, אך מהווה גם גורם סיכון לעלייה במשקל, להגדלת השומן התוך בטני ולהיפרטריגליצרימדיה (ריבוי טריגליצרידים).

צריכת אלכוהול במסגרת הארוחה מביאה לעלייה ברמות הליפידים - אלו חומרים המסיסים בממיסים אורגנים, כגון אלכוהול, אך אינם מסיסים במים. יש להם תפקיד חשוב בתהליכים הכימיים בגוף. רמות הליפידים בדם עולות לאחר הארוחה בהשפעת האלכוהול ויש לכך השפעה של המטבוליזם של הליפידים. מדובר בהשפעה הפוכה לזו של פעילות גופנית על מטבוליזם הליפידים. בנוסף, למרות שאימון רגיל ו/או אימון לפני האוכל מביאים לירידה ברמות הליפידים בדם לאחר הארוחה ללא קשר לצריכת אלכוהול, הירידה ברמות הליפידים בדם לאחר ארוחה המותנת בביצוע פעילות גופנית היא פחות משמעותית כשאלכוהול נצרך במהלך הארוחה.

עדיין יש מחלוקות לגבי השפעת האלכוהול על האימון הגופני ועל הביצועים הספורטיביים. מחד, יש המאמינים כי האלכוהול יגרום לירידה ברמות הביצוע ואחרים מאמינים שהשפעתו חיובית במידה מסוימת על תחושות כאב וחרדה. השפעת האלכוהול על ביצוע הפעילות הגופנית תלויה מאוד בכמות שנצרכת ובסוג האלכוהול שנצרך.

לסיכום
שתיית אלכוהול בכמות גדולה תשפיע לשלילה על מערכות הגוף השונות, בעיקר לגבי אלה העוסקים בפעילות גופנית על בסיס קבוע ולכן, היא אינה מומלצת. כמו כן, חשוב לזכור שצריכה רבה של אלכוהול עשויה להיות קשורה גם לעלייה במשקל הגוף ובהעלאת אחוז השומן התת עורי (שינוי שלילי בהרכב הגוף – עלייה במסת הגוף השמן לעומת מסת הגוף הרזה). לכן יש לשאוף למתן את הצריכה או להימנע ממנה כלל.