אחד הויכוחים המוכרים בתחום, ואחד הנושאים שמובילים להכי הרבה ביקורת בכלל הוא נושא הטווחים.
לא פעם תראו מישהו עושה 250 ק"ג סקוואט, ואיזה ילד שבקושי מרים 100 ק"ג רושם לו: "יופי.. זה לא חוכמה.. אתה לא שובר מקביל" או משהו בסגנון...או מישהו לוחץ 200 ק"ג בלחיצת חזה, ואיזה ילד שבקושי לוחץ את המשקל גוף שלו, רושם לו "אבל אתה לא נועל מרפקים" או "אתה לא יורד עד נגיעה בחזה"
וכו וכו וכו...
הדברים האלה גוררים ביקורות וויכוחים אין סופיים ורוב הסיכויים שגם מה שארשום פה יוביל לחפירות מיותרות מגולשים כמו MARIO MAN(לא בקטע רע, פשוט זה מה שאמור לקרות).
אז ככה, אני ב90% מהאימונים שביצעתי עד היום, עשיתי חזרות בטווח מלא.
ואגב, עד היום כשאני מסביר למתאמן חדש איך לעשות חזרות, אני מסביר לו שהוא צריך לעשות טווח מלא(לרדת לדיפ בסקוואט, לגעת בחזה בבנץ' וכו...)
עם זאת, החלטתי בזמן האחרון לנסות משהו חדש, ולרדת רק ל80% מהטווח ולהעלות רק ל80% מהטווח.
ז"א, לא להגיע לנעילה, ולא להגיע למתיחה מלאה.
אם זה בלחיצת כתפיים, אני לא יורד עם המשקולות עד הסוף(עד שהם משפשפות את הכתף) וכשאני עולה, אני לא מגיע לנעילה.
אם תסתכלו על כל סרטוני הבודיבילדרים, החל מהטבעיים ועד המפלצות של האולימפיה, כמעט כולם מבצעים חצי תנועות או שלושתרבעי תנועות.
כמעט ואף אחד לא מבצע תנועה מלאה.
אז נכון, שאנשים בפורומים יחפרו לכם,ונכון שאנשים במכון יחפרו לכם.
אבל AT THE END OF THE DAY, בשביל מי אתם מתאמנים?
בשביל עצמכם? או בשביל הסובבים אתכם?
במקרה אתמול בזמן האירובי ראיתי את אחד הסרטונים של כריס ג'ונס: