מעלה עקרבים נזכר לראשונה בספר במדבר בתיאור הארץ המובטחת: "וְנָסַב לָכֶם הַגְּבוּל מִנֶּגֶב לְמַעֲלֵה עַקְרַבִּים" (ל"ד, 4).

הרומאים, במבצע הנדסי מרשים, פרצו כאן דרך במאה ה-2 לספירה, חצבו מדרגות רחבות והקימו קירות תמך.

בשנת 1927, בתקופת המנדט הבריטי, נפרצה במקום דרך לכלי רכב בין שתיים מתחנות משטרת רוכבי הגמלים: משטרת כורנוב (ממשית) ומשטרת עין חוצוב (עין חצבה). מטרת הדרך הייתה לחזק את שליטת המשטרה באזור הפקר זה.

בנובמבר 1948 נתפסה הדרך על-ידי צה"ל במסגרת מבצע לוט, וחיל הנדסה הרחיב ושיפר אותה. בראש המעלה ניצבת אנדטה בצורת צריח שח-מט שהוקמה לזכר המבצע ב-1950. במרץ 1949 השתמשו בדרך כוחות גולני בדרכם למבצע עובדה (כיבוש אילת).

ב-17 במרץ 1954 הותקף במעלה עקרבים אוטובוס "אגד" שהיה בדרכו מחגיגות חמש שנים לשחרור אילת, על ידי מסתננים. בהתקפה זו נרצחו אחד-עשר מנוסעי האוטובוס. מימין לאנדרטה בראש המעלה נמצא לוח זכרון לזכר הנרצחים.

בתחתית המעלה נמצא מבנה בשם מצד צפיר, אחת ממצודות רבות שנבנו על ידי הרומאים לאורך הדרך לצרכי הגנה.