בשבוע הבא חברי למחלקה משתחררים. והטרנד הוא שעושים סבב צילומים ביחידה עם אנשים שעשו לך את השירות. במשך 3 ימים סחבתי איתי את הכלי לבסיס כל יום על מנת שיהיו להם תמונות יפות.אבל הסיפור שלנו מתחיל כמה חודשים קודם לכן. איזהשהו יום שמתי לב שנותרתי ללא קורא כרטיסים בהישג יד. מה עושים שאלתי את עצמי? נכנסים לאיביי וקונים משהו ב-2$ מאיזה מוכר סיני, אני אומר מה כבר יכול שלא לעבוד.
להגיד שהקורא כרטיסים לא עבד? עבד. עד אתמול.
מתחיל לחלץ את התמונות בעזרת תוכנה פתאום מקבל הודעה שאבד הקשר עם הכרטיס זכרון. מנסה שוב ושוב ללא הועיל. בדקתי על מחשב אחר. הפלא ופלא הכרטיס לא עובד. בוא נחזור למקור, מכניס את הכרטיס למצלמה ו.... אין תמונות.
איך אני הולך להסביר לחברים שלי שאין תמונות?
במהירות רבה הבנתי שהבעיה היא בקורא כרטיסים וכל המשחק הזה של הוצאת התקן שלא באופן בטוח הקריסה את כל מערכת הקבצים של הכרטיס זכרון.
רצתי לאופיס דיפו וקניתי קורא כרטיסים ב-44 שקל (מסוג HAMA). שוטתי באינטרנט למציאת תוכנה טובה לשחזור קבצים אבודים ואחרי מס' שעות אחד אחד התמונות האבודות חולצו.
מסקנות:
*תחום הצילום הוא יקר ועדין, אל תתקמצנו אפילו לא בקורא כרטיסים.
*הוצאת חומרה באופן בטוח היא חשובה, אין לדעת מתי זה יתנקם בכם (את זה האמת ידעתי מראש)
*אם אבדו לכם תמונות אל תתעסקו עם הכרטיס טרם אתה בטוחים ויודעים מה אתם עושים.
והכי חשוב תמשיכו לצלם.
שבת שלום
נ.ב. - המסקנה הכי חשובה - לא משנה איפה שואלים אתכם אם המצלמה שלכם תגידו שלא ושחתמתם עליה באפסנאות, לא תאמינו כמה תשובות לשאלות מיותרות זה חוסך.
Do you ever listen to K Billy's Super Sounds of the 70's?