בסופו של דבר אין הרבה חוקים בעניין, העיקר שיהיה ברור
אבל יש ניסוחים מקובלים.
יש לבצע עימוד לקוד בשביל להראות בלוקים,
רצוי למספר את הקוד בצורה היררכית
1.
1.1
1.2
2.
2.1
2.2.2
וכו. בפועל העימוד והמיספור מחזיקים את אותו מידע אחד מהם מיותר
(אלא אם כן מתייחסים למיספור במלל ישירות וזה לא רצוי)

בעברית נהוג לכתוב משפט תנאי באחת הצורות הבאות
אם תנאי אזי
אם תנאי בצע
אם תנאי אזי בצע
יש המוסיפים סימן נקודותיים : בסוף.

לולאות while לרוב נכתוב:
כל עוד תנאי בצע

פלט נהוג לכתוב
הדפס ערך

בניסוח הפעולות יש הכי הרבה חופש והמון אנשים כותבים בצורות
שונות.

כל הרעיון של פסאדו-קוד או עברית מובנית זה שזה יהיה פשוט וברור
בלי הרבה חוקים על syntax כמו בשפת תיכנות של ממש, שפשוט
תוכל לתאר את האלגוריתם כמו שאתה מבין אותו במילים בעברית
ושאנשים אחרים יוכלו להבינו ללא קשר לאיזה שפת תיכנות הם למדו
או האם הם רגילים לשים נקודותיים או לא.