התענוג במכבי פ"ת, הטראומה בבית"ר, הג'וב בנבחרת והחתימה נוגדת האינטרסים באשדוד. יוסי מזרחי, הבנאי הסדרתי מהקטמונים שלא דופק חשבון לאף כוכב, מדבר על הקריירה. צפו להפתעות.
מאת: חנית אטדגי

שבועיים לפני שהתפטר מאימון בית"ר ירושלים, אי-שם בעונת 2001/02, שוחחתי עם יוסי מזרחי, בזמן שחניכיו דאז רצו על מגרש מספר 2 במתחם האימונים בבית-וגן. "אי-אפשר לבנות קבוצה טלאי על טלאי ועל טלאי", גולל המאמן בפניי את ה"אני מאמין" שלו, והסביר בעצם מדוע בעצם לא יישאר עוד זמן רב בבית"ר. "זה כמו מכנסיים. לא משנה כמה תנסה לתקן אותם, בסופו של דבר תהיה חייב לקנות מכנסיים חדשים. ששון שם-טוב הוא קבלן בנייה. אני הייתי מייעץ לו עכשיו להביא את הדחפורים שלו, להרוס כאן את כל בית-וגן וגם כמובן את הקבוצה, לעשות חריש עמוק ולהתחיל לבנות כאן קבוצת כדורגל".

יוסי מזרחי במ.ס. אשדוד. "על המגרש אני פשוט לא רואה אף-אחד"

אחרי השיחה היה ברור לי שמזרחי עומד להתפטר. הוא לא יכול היה לראות איך בית"ר ירושלים אהובתו, כמו קבוצות אחרות בכדורגל הישראלי, רודפת אחרי תארים באמצעות רכישת סוללת כוכבים מבלי לחשוב על העתיד; הוא לא יכל לראות את ההזנחה הפושעת במחלקת הנוער ולא יכל להשלים עם העובדה שהכל מתפרק, ללא סיבה מוצדקת. ה"אני מאמין" של מזרחי הוא לקחת קבוצות כמו הפועל ירושלים, מכבי פ"ת ונבחרת ישראל ולבנות אותן מהיסוד. הוא רוצה ללמד שחקנים כמו אופיר עזו, שי אהרון, גל אלברמן, עומר גולן ואחרים, פשוט מהי הישגיות, השקעה, עבודה קשה והכי חשוב - מה זה הכדורגל.

"ידעתי שאני נכנס לתקופה של עבודה קשה. ראיתי את מ.ס. אשדוד וידעתי שאני לא בא לקצור איזה פרי. אשדוד קבוצה מאוד בעייתית, אבל האמת? אני אוהב את זה, כי זה אתגר גדול עבורי ואני מאמין שאת המטרה העיקרית שלנו, להישאר ליגה, נשיג בסוף"

הג'וב המשמעותי הראשון של מזרחי כמאמן ראשי היה ב-1995 בהפועל ירושלים. אחרי ארבע שנים בהן בנה קבוצה במועדון הפחות מפורסם בבירה, הוא עבר למלאבס ועשה דבר דומה במכבי פ"ת, שהיום קוצרת את הפירות. אחרי שעזב את הלוזונים אירע כאמור הפנצ'ר עם בית"ר, ובשנתיים האחרונות הוא עוזרו של אברהם גרנט בנבחרת ישראל, שגם בונה על הצעירים. אז עם כל מה שבנה, התיאוריות וה"אני מאמין" של יוסי מזרחי, נשאלת השאלה: מה יש לו לחפש בקבוצה כמו מ.ס. אשדוד, שמאכלסת כוכבים רבים מעל גיל 30, וכל קשר בינה לבין בנייה או דם צעיר מקרי לחלוטין?

אלון חזן. "מזרחי הוא הדבר הטוב ביותר שקרה לאשדוד"
כשביקשתי לדבר עם קפטן מ.ס. אשדוד, אלון חזן, הוא שאל: "על מה אתם רוצים לדבר?", אני עושה כתבה על יוסי מזרחי, עניתי. חזן לא התבלבל לשנייה ואמר: "מזרחי? אני אשמח מאוד לדבר עליו, הוא הדבר הטוב ביותר שקרה לאשדוד". קצת אירוני שמ.ס. אשדוד מודל 2003/04, עם כל הצהרות ותקוות טרום-העונה וסוללת הכוכבים, פתאום מצאה ביוסי מזרחי מושיע. והרי לכאורה אשדוד היא הדבר הגרוע ביותר שיכול היה מזרחי לבקש, כי היא בנויה בצורה שנוגדת את ה"אני מאמין" שלו. אז שוב, מה גרם לו להגיד 'כן', שנתיים אחרי שעזב את בית"ר ירושלים? "כשאשדוד פנו אליי, לא האמנתי שייתנו לי לאמן בגלל שאני בנבחרת", מספר מזרחי, "אבל בהתאחדות אמרו לי שהם רוצים לקצץ ולכן הם מאפשרים לי לעבוד גם עם קבוצה, אחרת גם זה לא היה קורה. היה לי קשה להחליט. ידעתי שאני נכנס לתקופה של עבודה קשה. ראיתי את אשדוד וידעתי שאני לא בא לקצור איזה פרי. אשדוד קבוצה מאוד בעייתית, אבל האמת? אני אוהב את זה, כי זה אתגר גדול עבורי ואני מאמין שאת המטרה העיקרית שלנו, להישאר ליגה, נשיג בסוף". ואולי מזרחי מסתכל על העתיד, כמו שבעצם תמיד עשה. לא ברור אם הוא ימשיך בעיר הנמל עונה נוספת לפחות כדי לבנות קבוצה מחדש כמו שהוא אוהב, כפי שעשה בעבר, אבל הוא שולח רמז עבה לגבי מה שצריך לקרות בעיר הנמל עם המשפט הבא: "יש הרבה דברים שצריך לשנות באשדוד".

הבנאי מהקטמונים

אז מיהו בעצם יוסי מזרחי? אומרים עליו שהוא אחד שמאמין בשחקנים צעירים, לא דופק חשבון לאף כוכב, מעביד בפרך את שחקניו וקשוח ברמה עצבנית ביותר. אך מנגד אומרים עליו שהוא המקצוען הכי גדול שיש, אנושי, מבין כדורגל ומכבד כל אדם. מזרחי לא היה מעורב באף סקנדל או שערורייה מעולם. הוא יודע איך להתנהג ויודע איך לכבד אנשים. אבל שלא תטעו - לא מדובר בפראייר. ממש לא. ועכשיו הוא החליט לחרוג ממנהגו ולדבר כפי שלא עשה מזה זמן רב על הרבה דברים. ויש לו מה להגיד.

יוסי מזרחי במכבי פ"ת. "עד היום יכולתי להישאר שם אם רק הייתי אומר 'כן"
נכון שיוסי מזרחי הוא לא האדם האנונימי ביותר בכדורגל הישראלי. כמעט כל ילד ירושלמי יודע שמדובר בשוער האגדי של בית"ר, שאימן אחרי הפרישה בהפועל ירושלים, מכבי פ"ת, כמובן בבית"ר ושכיום הוא עוזר-מאמן נבחרת ישראל ומאמן מ.ס. אשדוד. אבל לא רבים התעמקו באמת במזרחי האיש, שיחגוג באפריל השנה יום-הולדת 51. קודם-כל הוא ירושלמי גאה. את קריירת המשחק הוא החל דווקא בהפועל ירושלים, ובגיל 17 עבר לבית"ר לאחר שמשפחתו החירותניקית לא היתה יכולה לסבול "אדום" בתוך הבית. במשך שנים הוא נתן את הנשמה עבור סמל המנורה, עד שבשלהי שנות ה-80 תלה את הכפפות. כיום מזרחי הוא אב לשלוש בנות, גל, סתיו ושיר, שאף-אחת מהן לא מתכננת קריירה מקצוענית של שוערת. מזרחי, יליד שכונת קטמון, מעולם לא עזב או חשב לעזוב את ירושלים. ואגב קטמונים, מה חשב מזרחי אחרי שמעסיקו לשעבר, עמוס לוזון,
אמר בשבוע שעבר כי איתן תבריזי הוא "ראש כנופיית הקטמונים"? "אני לא מתייחס לכל אמירה שנאמרת", אומר מזרחי, "אבל מטבעי אני שונא שעושים הכללות לגבי מקום מסוים או לגבי אוכלוסייה מסוימת. זה לא יאה לאף אדם".

בעונת 1994/95 מונה מזרחי לעוזרו של אמציה לבקוביץ' בבית"ר ירושלים. עונה לאחר-מכן הוא מונה למאמן הראשי של הפועל ירושלים, ואז הוא התחיל לעשות את מה שהוא הכי אוהב - לבנות. "הפועל ירושלים היתה משהו אחר לגמרי", נזכר מזרחי, "היה שם פשוט הכל, אבל לא היה שם כלום. היה רצון עז להצליח והרבה אמונה, אבל הכלים שהיו שם היו מועטים. למרות זאת הצלחנו. ידענו להסתדר עם מה שיש". הכוונה של מזרחי היתה כמובן ליצור סגל צעיר ומוכשר, והוא הצליח. למרות הבנייה, הדבר לא בא על חשבון הצלחות, כאשר כבר בעונתו הראשונה אצל "האדומים" של ירושלים הבטיחה הקבוצה העפלה לליגת-העל, שם שרדה במשך שנתיים נוספות.

"אני חושב שאם לא ההצעה של בית"ר, הייתי נשאר במכבי פ"ת עד עכשיו, כי העבודה שם היתה מעבר לסתם עוד עבודה. אבל היו לי לא מעט שיקולים, ביניהם כמובן הקשר שיש לי עם בית"ר. האם הייתי עושה זאת שוב במחשבה לאחור? בעצם אין מחשבה לאחור"

אחרי ארבע עונות מוצלחות בהפועל ירושלים קיבל מזרחי פנייה ממכבי פ"ת, אמר 'כן' וגם במלאבס המשיך ליישם את ה"אני מאמין" שלו. כל שבת הגיע מזרחי לצפות במשחקי מחלקת הנוער של המועדון, כאשר קבוצת הנוער היתה מבחינתו חלק בלתי-נפרד מהקבוצה הבוגרת. "בפ"ת זה היה תהליך שנבנה לאורך זמן, מי שהתווה את הדרך היו הלוזונים, שהתעקשו על כך שתהיה מחלקת נוער ותהיה בנייה לעתיד", מצטנע מזרחי. "אף מאמן לא יכול לקום יום אחד בבוקר ולהגיד: 'אני משנה את מה שקיים'. זה חייב לבוא עם גיבוי מהממונים ועם החלטה של כל המערכת. במכבי פ"ת זה היה כך. המדיניות מוכיחה את עצמה עד היום. כשאני הגעתי זה כבר היה השלב השני של הבנייה".

גל אלברמן. גם הבכורה שלו בבוגרים היתה אצל מזרחי
ארבע שנים אחרי שעזב את מכבי פ"ת, הצעירים שהעלה לבוגרים, הם עמוד השדרה בקבוצה הנוכחית של גיא לוזון, שהיא אחת מהפתעות ליגת-העל. מזרחי: "שחקנים שהיום מהווים חלק בלתי-נפרד מהסגל של מכבי פ"ת, כמו עומר גולן, גל אלברמן, סולי צמח ועוד, אלה ילדים שאני העליתי בגיל 16 לבוגרים ואצלי הם ערכו את הופעות הבכורה שלהם. אלה שחקנים שסומנו ככישרונות וההשקעה בהם היתה גדולה. היום אחרי תקופה הם קוצרים את הפירות ועושים עבודה מצוינת".

גם טיפוח הצעירים בשנתיים של מזרחי במכבי פ"ת לא בא על-חשבון הצלחות, לפחות בקנה-המידה של הקבוצה ממלאבס בזמנו: מקום רביעי וזכייה בגביע הטוטו ב-1999/00, מקום שמיני וגמר גביע המדינה עונה לאחר-מכן. מזרחי הפך את מכבי פ"ת לקבוצה לוחמת עם נשמה. למרות שהוא נהנה בתקופה באם המושבות, הוא לא יכל לסרב לקריאה ממועדון נעוריו, בית"ר ירושלים. "הרגשתי שעשיתי הרבה במכבי פ"ת", הוא מספר. "אני חושב שאם לא ההצעה של בית"ר, הייתי נשאר שם עד עכשיו, כי העבודה שם היתה מעבר לסתם עוד עבודה. אבל היו לי לא מעט שיקולים, ביניהם כמובן הקשר שיש לי עם בית"ר ירושלים. האם הייתי עושה זאת שוב במחשבה לאחור? בעצם אין מחשבה לאחור".

עכשיו בבית"ר מבינים

בבית"ר נחת מזרחי בעידן שאחרי גד זאבי, כאשר המועדון היה על-סף התרסקות טוטאלית. בסופו של דבר, אחרי כל הבלגנים והדיונים בבתי-המשפט, קיבלה בית"ר אישור לפתוח העונה באיחור של ארבעה משחקים, כאשר סל הקניות של המאמן ריק לגמרי. "בזמן שסגל כל הקבוצות כבר היה סגור, אנחנו עוד לא ידענו בכלל אם בית"ר תהיה קיימת", משחזר מזרחי. "הכל היה הפוך לגמרי, בית"ר היתה מרוסקת".

יוסי מזרחי בתקופת בית"ר ירושלים. "לא היתה לי כימייה עם השחקנים"

למרות הקשיים, ידע מזרחי שאסור לו לסגת מהחוזה שחתם עם זאבי חצי שנה קודם-לכן. הוא ידע שהוא חייב להישאר ולהתמודד עם המצב הקשה, שבסופו של דבר הכריע גם אותו, כאשר מזרחי הודיע על התפטרותו אחרי המחזור ה-17, כשהקבוצה שקועה בתחתית. "בבית"ר ירושלים לא היתה לי כימייה עם השחקנים, כי היו כל-כך הרבה דברים מסביב שפשוט מנעו את זה", מודה מזרחי. "לא התחברנו בינינו וזו אחת הסיבות שלא הצלחתי בבית"ר. בבית"ר היו אוסף שחקנים שלא יכלו לעולם להתחבר. היה חייב להיעשות שינוי ובגלל זה חתמתי לתקופה ארוכה, רק שזה לא הלך. את בטח זוכרת שאמרתי לך שיבוא יום ובבית"ר יבינו שצדקתי ושחייבים לבנות הכל מהתחלה. אני שמח שהיום הם מבינים את זה ועושים את השינוי בהצערת הסגל והכנסת דם חדש בקבוצה".

"אף מאמן לא עבד בסיטואציה כמו שאני עבדתי בבית"ר. אני לא רוצה לדוש במה שהיה לפני כמה שנים, אבל עצם זה שהקבוצה היתה לפני פירוק ובכלל לא היה בטוח שהיא תשרוד, ואני עבדתי - מבחינתי אני רואה את זה כהצלחה אדירה. אני ממש לא מרגיש שנכשלתי"

לשאלה האם הוא חושב שנכשל בבית"ר, משיב מזרחי: "אף מאמן לא עבד בסיטואציה שהיתה בבית"ר כמו שאני עבדתי. אני לא רוצה לדוש במה שהיה לפני כמה שנים, אבל אני חושב שעצם זה שהקבוצה היתה לפני פירוק ובכלל לא היה בטוח שהיא תשרוד, ואני עבדתי - מבחינתי אני רואה את זה כהצלחה אדירה. אני ממש לא מרגיש שנכשלתי".

אלי אוחנה. לא כמו מזרחי
"אנחנו השחקנים ויוסי נפלנו אחד על השני במצב הכי מוזר בעולם", מוסיף קשר בית"ר דאז, ז'אן טלסניקוב. "אף-אחד מהשחקנים לא ידע בכלל אם יעמדו בחוזה שלו. כל הזמן היו דיונים בבית-המשפט והתעסקנו בכל דבר חוץ מכדורגל. זו היתה השנה הכי קשה של בית"ר".

ש: ואיך אתה מרגיש עם העבודה שמזרחי מאמן אותך כיום?
ת: "למרות שכבר התאמנתי אצל יוסי, אני מרגיש רק היום שאני באמת מכיר אותו. מאז שהוא הגיע לאשדוד, אני אישית מרגיש שהוא השפיע עליי ברמות הכי טובות שיש. רק היום אני מבין באמת מי זה יוסי מזרחי, וחבל שעד עכשיו לא יצא לי להכיר אותו. היום למשל אם הוא יעלה אותי לשחק חמש דקות - אני אעלה ואתן את הנשמה בשבילו".

לא דופק חשבון, לאף-אחד

אז עכשיו מזרחי באשדוד, עם כל הבעיות והבלגנים, עושה כל יום את הדרך מהבירה לדרום ("הנסיעות וההשקעה ממש לא מעניינות אותי, כי זו אהבה גדולה במיוחד. אני אוהב את מה שאני עושה", הוא מבהיר). בתחילת העונה, עם אבוקסיס, רביבו ושות', ואחרי פתיחה די טובה, רבים היו בטוחים שאשדוד הולכת לעשות את זה. אבל לאט-לאט האוויר החל לצאת מהבלון הנפוח. המאמן אלישע לוי, שבמשך שלוש שנים היתה לו ביד קבוצה צעירה בלי ציפיות מיוחדות, פתאום היה צריך להתמודד עם כוכבים ועם ציפיות - אבל זה לא עבד. חלק אמרו שהוא היה רך מדי. עם בואו של מזרחי, נראה שהשריף הגיע לעיר הנמל ובמ.ס. אשדוד הבינו שהגיע הזמן להתחיל לעבוד לפי החוקים. טלסניקוב: "אני
חלילה לא רוצה לזלזל באלישע כי הוא בן-אדם מדהים, עדין ומקסים, אבל יוסי הביא איתו
תובנות אחרות של עבודה קשה והשקעה. יש לו תפיסה שונה, הוא לא פראייר. ליוסי יש הרבה רספקט לשחקנים, אבל הוא לא מוותר לאף-אחד, לא משנה איך קוראים לו".

אלישע לוי. "ליוסי יש תפיסה שונה, הוא לא פראייר"
אחרי חודש של המאמן החדש באשדוד, מתחילים בקבוצה להרגיש את טביעת היד של מזרחי. גם תוצאות מתחילים לראות. ביום שני האחרון חגגו בעיר הנמל ניצחון ראשון אחרי 11 מחזורים יבשים - 0:1 מול בני-סכנין. חזן: "אנחנו מקווים מאוד שיוסי יצליח לשנות את מה שהיה פה עד היום. יש לו דרך והוא דוגל בעבודה ובהשקעה. הוא יודע לתת הרגשה נעימה, ומצד שני לדרוש את מה שצריך. אני חושב שעצם העובדה שהוא החדיר בנו את הידיעה שאנחנו קבוצת תחתית, עזרה לנו מאוד. אין לו סנטימנטים לשמות ואין לו בעיה להושיב כל אחד על הספסל".

ש: גם אם זה תהיה אתה, הקפטן שלו?
ת: "אין לי בעיה אם זה יבוא על חשבוני. מי שטוב ומי שהולך בדרך של יוסי, הוא זה
שצריך לשחק. זה ששחקנים כמוני או כמו איציק זוהר, ז'אן ועוד, עשינו דברים יפים בעבר,
לא משנה שום דבר. אם לא נלך בדרכו של יוסי או שלא נעבוד קשה, לא מגיע לנו לשחק".

מזרחי לא מתבייש בתדמית הקשוח וזה שלא דופק חשבון לאף-אחד, שיצאה לו. מבחינתו זה דווקא יתרון גדול, במיוחד כשיודעים לעשות את ההפרדה בין מה שקורה על המגרש לבין החיים מחוצה לו. "אי-אפשר להיות רק קשוח, או לחילופין להיות רק סחבק", הוא מסביר. "חייבים לדעת איך לשלב בין השניים. אני הייתי שחקן ואני יודע טוב מאוד מה השחקנים צריכים ורוצים, לכן אני הולך לפי השיטה שאני הייתי רוצה שילכו איתי. לכל מאמן יש את השיטה שלו. לי אין לי יד מלטפת על המגרש, אני פשוט לא רואה אף-אחד. אני אומר מה שאני חושב לכל שחקן, מהקטן ועד לכוכב הכי גדול. באותה מידה אני גם מתעניין מה קורה להם מחוץ למגרש, אם זה בשיחות בארבע עיניים או ביחס אישי לכל-אחד ואחד".

מאמן בקבוצה הכי גדולה

ג'קי בן-זקן. "הוא איש טוב מדי מכדי להיות בכדורגל"
ועם כל התכונות הטובות שלו, קשה שלא לתהות מדוע מאמנים כמו אלי אוחנה, ניר קלינגר ורוני לוי קיבלו הצעות לאמן קבוצות גדולות - ואילו מזרחי לא. לו הייתם שואלים את מזרחי את השאלה הזאת לפני ארבע שנים, הוא היה עונה לכם: "יש כאלה שיש להם כישורים ויש כאלה שיש להם קשרים". אבל היום? נראה שהוא מאושר מאוד ממה שהשיג עד כה: "אני אמנם לא כמו אלי אוחנה שקיבל את בית"ר בעונתו הראשונה כמאמן, וכמו שמאמנים אחרים שהצליחו בנוער קיבלו קבוצה. אצלי זה קרה אחרת, כי לי היתה חשובה היציבות. אני מרגיש שלכל מקום שהגעתי אליו היתה לי הצלחה. בהפועל ירושלים נשארתי ארבע שנים, עלינו יחד ליגה ושרדנו יפה בליגה הבכירה. במכבי פ"ת הייתי גם תקופה לא קצרה ועד היום יכולתי להישאר שם אם רק הייתי אומר 'כן'. אני אישית מרגיש שבכל מקום שהייתי בו היתה לי הצלחה, חוץ מבית"ר ששם במצב שהיה זה היה פשוט בלתי-אפשרי".

"להגיע לנבחרת זו פסגת השאיפות של כל-אחד. ביום שנכנסתי לתפקיד עוזר המאמן הייתי מאושר כי זו שאיפה ענקית, זה כבוד וזו גאווה. אפילו להיות מעסה או מחסנאי בנבחרת זה הדבר הכי גדול שיש, כי זו הנבחרת, וכמו שאומרים זה מעל הכל"

אבל כאמור מזרחי הוא לא רק מאמן מ.ס. אשדוד, הוא גם העוזר אברהם גרנט בנבחרת ישראל, שהיא אגב הבייבי של מזרחי. אפילו אם היו מציעים לו פה ועכשיו לאמן את מכבי חיפה ולוותר על הנבחרת, הוא היה משיב "בשום פנים ואופן". להלן ההסבר שלו: "מבחינתי, אני נמצא בטופ, במקום הכי טוב שיש. אני חושב שלהגיע לנבחרת זו פסגת השאיפות של כל-אחד. ביום שנכנסתי לתפקיד הייתי מאושר כי זו שאיפה ענקית, זה כבוד וזו גאווה. אפילו להיות מעסה או מחסנאי בנבחרת זה הדבר הכי גדול שיש, כי זו הנבחרת, וכמו שאומרים זה מעל הכל".

ש: אתה אחראי לכך שיש הצערה בסגל הנבחרת?
ת : "בנבחרת יש מי שמחליט וזה אברהם גרנט בלבד. אני לא רוצה לדבר בכלל על מערכת ההחלטות, אבל אנחנו צוות שעובד מאוד קשה בשביל הנבחרת ובשורה תחתונה מי שמחליט זה אברהם".

מזרחי ואברהם גרנט. "אנחנו צוות שעובד מאוד קשה בשביל הנבחרת"

אז אחרי הפועל ירושלים, מכבי פ"ת ונבחרת ישראל, אם ייתנו רק ייתנו ליוסי מזרחי צ'אנס,
נראה שהוא יחולל עוד מהפכה צעירה גם באשדוד. בינתיים, המטרה שלו היא כאמור להשאיר את הקבוצה של ג'קי בן-זקן בליגת-העל - על מה שיהיה לאחר-מכן, מזרחי לא מוכן לדבר בינתיים. ולא שאין לו מה לומר. "יש הרבה דברים שצריך לשנות באשדוד", הוא מבהיר. "גם אם אני אשאר פה בעונה הבאה וגם אם לא, את מה שיש לי להגיד אני אגיד. יש לי מה לומר לבן-זקן, שלדעתי הוא אחד האנשים המדהימים שישנם. הוא טוב מדי לתחום הכדורגל. כשתסתיים העונה, אני אדבר איתו".