בית המשפט המחוזי בחיפה הרשיע הבוקר את גברי בתקיפת חמי אוזן וביטל בכך למעשה החלטה קודמת של בית המשפט השלום בחדרה, שזיכה את לוי.

כזכור, ב-10 באוקטובר 2000, הגיע אוזן, אז כתב עיתון הספורט 'ראשון', למלון דן קיסריה, שם התארחה נבחרת ישראל, אולם גברי לוי מנע את כניסתו למקום. בין השניים התפתח דין ודברים, על רקע כתבה שפרסם אוזן. במהלך האירוע תקף גברי את אוזן, דחף אותו, תפס אותו בצווארו ושרט אותו בפניו ובצווארו. כתב האישום צויין כי במעשים המתוארים לעיל תקף גברי לוי אדם שלא כדין.

בפסק הדין הראשון קבע השופט סברי מוחסן כי גברי אכן מנע - שלא כחוק - את כניסתו של אוזן למלון, תוך שהוא מפעיל כוח שאסור היה לו להפעיל, כולל דחיפה ולפיתת צווארו של העיתונאי, אבל לא קיבל את הטענה לסטירה ולשריטת הפנים - מחוסר הוכחות.

בפסק הדין ציטט אז השופט סעיף בחוק האומר: "לא ישא אדם באחריות פלילית למעשה, אם לאור טיבו של המעשה, נסיבותיו תוצאותיה והאינטרס הציבורי, המעשה הוא קל ערך". ואמנם, במדינת ישראל של 2003, שימוש של אדם הנושא במשרה ציבורית באלימות כלפי עיתונאי, הגם אם זה הכעיס אותו, היא כנראה מעשה קל ערך. ואל תאשימו את גברי, הוא הבסה"כ עושה את מה שהמדינה מרשה לו.

מי שהעידו לטובתו של גברי במשפט היו איל ברקוביץ' ואביו, זאב, אז טענו השניים שהיו עדים לאירוע ולא ראו שום אלימות. ביה"מ היום דחה כאמור את טענותיהם של השניים.

בעקבות ההרשעה, עשוי לוי להשעות את עצמו מתפקידיו הציבוריים בהתאחדות.

אוזן: המקרה מעיד שהאלימות לא מגיעה רק מהאוהדים
חמי אוזן, הגיב לוואלה! ספורט, מיד עם קביעת בית המשפט על ערעורו: "אני שמח שהצדק יצא לאור. חשוב לי להדגיש שוב שזה היה עניין נורמטיבי ולא אישי. אני מקווה שהמקרה יעזור לכך שאנשים יחליטו למצוא פתרון לאלימות, שכמו שמעיד המקרה, לא מגיעה רק מהאוהדים". לגבי עתידו של גברי בכדורגל, אמר אוזן: "אני חושב שבהתאחדות ובמינהלת הליגה או החברה הכלכלית המתגבשת צריכים ויכולים להסיק את המסקנות לבד. אני כמובן חושב שהוא לא ראוי למלא תפקיד ציבורי".
http://sports.walla.co.il/ts.cgi?tsscript=item&path=7&id=511062