אני מעתיק לכאן את האשכול שפתח הגולש הר נוי בפורום סקופים
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=15797&forum=scoops1&viewmode=all&keywords=מוצא

מקדש עתיק מימי ממלכת יהודה, כלי חרס שעליהם דמויות גברים מזוקנים, בהמות ועוד ממצאים בני 2,750 שנה התגלו במהלך חפירת רשות העתיקות בכביש 1 החדש סמוך ירושלים. מנהלי החפירה: "ממצא יוצא דופן, עדות נדירה מימי המלוכה"

http://www.mako.co.il/news-israel/local/Article-1f38d444926db31004.htm&Partner=rss

מקדש וכלי פולחן מתקופת המקרא נחשפו בתל מוצא

בחפירות שעורכת רשות העתיקות בימים אלה באתר הארכיאולוגי תל מוצא לפני עבודות לביצוע כביש 1 החדש משער הגיא אל ירושלים ע"י חברת "נתיבי ישראל" (מע"צ לשעבר), נחשפו מבנה פולחני (מקדש) ומצבור של כלי פולחן בני כ-2,750 שנה.

לדברי אנה אייריך, ד"ר חמודי חלאילה ושועה קיסילביץ, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, "המבנה הפולחני בתל מוצא הינו ממצא יוצא דופן ובולט על רקע היעדרם הכמעט מוחלט של מבני פולחן בני התקופה ביהודה בתקופת קיומו של בית המקדש הראשון".

http://www.inn.co.il/News/Flash.aspx/390851

ומוסיף כאן את אשכול ההמשך שפתח הגולש אמיתי.
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=read_count&om=16867&forum=scoops1

תמונות נוספות מהחפירות באתר מוצא


כזכור, נחשפו שם לאחרונה מקדש וכלי פולחן מימי הבית הראשון, והחופרים סבורים שהאתר הוא ישראלי-יהודאי. למטן כמה תמונות נוספות מהאתר. היתרון העיקרי של התמונות הנוכחיות על פני התמונות הראשונות הוא בכך שבתמונות החדשות אפשר לראות גם את האתר עצמו ולא רק את הממצאים.
אשר לממצאים, מכל התמונות שפורסמו עד כה, נראה שהתגלו רק 3 ממצאים פולחניים ניידים (דהיינו: לא ממצאים נדל"ניים כמו המקדש עצמו והמזבח): שתי צלמיות אדם וצלמית אחת של סוס.

הקרדיט לתמונות באתר:
http://www.huffingtonpost.com/2012/12/27/tel-motza-discovery-temple-ritual-vessels-king-david_n_2370656.html#slide=more271968

ולדעתי לפרסומים והדיון בנושא.
כלל לא בטוח כי מדובר באתר יהודי, ח'רבת קיאפה למשל דוקא בה שתוארכה באמצעים מדעים על ידי בדיקת פחמן 14 מגלעיני זיתים, בחורבה זו שתוארכה כך לימי דוד המלך, נמצא ישוב חד שכבתי (השכבות האחרות בתל מאוחרות הרבה יותר לתקופה הראשונה בה) ולבד מן העיר שתוכניתה דומה לערי מלוכה יהודאיים (נחלת יהודה בימי בית ראשון) נמצאו גם מספר אתרים פולחניים, המעניין בניתוח הממצאים שם הוא, כי לבד מן העובדה כי עצמות הצאן והבקר שנמצאו בהם היו שייכים כולם לבהמות כשרות על פי התורה. הרי שגם תבנית הממצאים של חפצי דת ופולחן אינם כוללים שום פסל או אפילו איקונינציה (דמויות מצוירות וכד') הקפדה על הציווי האלוק'י, ובאתר במוצא אנו מוצאים דמויות ופסלים גם מוצאים.
חשוב גם לצין כי באתרים ישראלים מתקופת המלוכה (ממלכת ישראל לאחר פיצול הממלכות) יכולים למצוא באתרי פולחן ממצא ובו פסל של פר או פרים, כידוע אלו הוצבו בדן ובבית אל והיו סמל פולחני ישראלי. אולם לא מצינו במסורת היהודית או הישראלית כי סוס היה דמות מקודשת, נהפוך הוא, במספר ביטויים במקרא הסוס מקבל גוון שאינו ראוי, כך הציווי למלך "על ירבה לו סוסים" שהכוונה בכך שמראה גאווה שחצנות והתבלטות שאינה ראויה, והכתוב גם מחבר זאת "פן יחזירנו מצרימה" היינו, הסוס מסמל את גאוות המצרי.

אתר פולחני נוסף שכולו שייך לתקופת הברזל-1 היינו תקופת השופטים, טרום תקופת המלוכה, הוא המזבח בהר עיבל אותו חשף אדם זרטל, גם אתר זה בו הקריבו מאות בהמות, גם שם לא נמצאו צלמיות ופסלים. המעניין שם הוא שנמצאו עצמות בעלי חיים שהוקרבו על המזבח כולם בהמות כשרות בלבד, כאשר החריג שבהם שנמצאו עצמות יחמורים (לא חמורים) בהמה שאומנם כל סימניה כבהמה כשרה (מעלה גרה ומפריסה פרסה) אלא שאין מסורת יהודית עדכנית לאוכלה (כידוע יש כמה מינים שעל פי הסימנים בתורה הם מינים כשרים לאכילה, אך בשל היעדר מסורת על אכילתם נמנעו היהודים שהיו בגולה לאוכלם, לאחרונה לפני כעשור שנים דנו רבני העדה החרדית באכילת טאו (ג'מוס) מאחר ולא היה מוכר להם כי אכלו בהמה שכזו, ורק לאחר שמיעת עדויות משוחטים ישישים שהעידו כי בצעירותם בתקופת המנדט שחטו והאכילו בהכשר הרבנים דאז את הטאו, התירו את שחיטתם ואכילתם).

כך שעל פי כל האמור לעיל' ספק האם האתר במוצא הינו אתר יהודאי.

אני מעיז להעלות כאן השערה כי מדובר באתר פולחני חיווי, היינו אתר פולחני השייך לגבעונים שהיו ידועים בפולחנם האלילי ואינם נמנים על בני ישראל אלא לאחר ברית הגבעונים שהושג במרמה קוללו על ידי יהושע והפכו "חוטבי עצים ושואבי מים למזבח"

אותם גבעונים היו כל כך ידועים בפולחן האלילי שלהם, עד כי המקרא מכנה את אחד הערים שלהם בשם "כפירה" (והיום תל כפירה מעל נחל כפירה) כידוע גבול התפשטות הגבעונים היה ממש סמוך למוצא, גבעת יערים אחת מערי הגבעונים, זו מזוהה באתר העתיק בין אבו גוש של היום לגבעת יערים. ממצאים מתאימים לתקופה נמצאו במקום. בהחלט ייתכן שבשל קרבת המקום לעירם מרחק של שני ק"מ בלבד. והימצאות מקור מים יציב וראשי במקום (קבוצה של מעינות במוצא נביעות שחלקם קיימות עד היום) קבעו במקום אתר פולחני ממנו התעלמו היהודים/ישראלים שנמנעו מלפגוע בהם בשל הברית שכרתו עימם, ברית שהופרה בימי שאול, וחודשה שנית בימי דוד.