ערכתי לאחרונה בתאריך 24.01.09 בשעה 21:34 בברכה, ברבור
לפני כשבוע וחצי אמא שלי העירה אותי וישר אמרה לי
"בר, שים משקפיים"
"מה קרה" שאלתי והיא שוב אומרת לי לשים משקפיים.
אני שם משקפיים ומסתכל עליה וממש נבהלתי.
הסתכלתי על הדמות שעמדה מולי והייתי ממש חייב להתאמץ כדי לזהות בה את אמא שלי.
היא היתה כולה מנופחת ואדומה.
מסתבר שאמא שלי פתחה אלרגיה חריפה לכל הבע"ח שגידלנו בבית.
אותם בע"ח שהיצלנו מהתעללויות של ילדים באזור בו אנו גרים.
עוד באותו יום הוצאנו מהבית את כולם.
חברה טובה של אמא עזרה לי לקחת אותם עם הרכב שלה לאחד המושבים כאן בסביבה ושם השארנו אותם. אני יודע כי שם יטפלו בהם טוב.כל כך קשה לי עם זה שהוצאנו אותם מהבית.
אז נכון, בריאותה של אמי עומדת מול עיניי תמיד אבל כ"כ הייתי רוצה לדעת שהם סולחים לנו ולא כועסים עלינו על זה שהוצאנו אותם מכאן...
http://www.sababas.com/bary/animel/1.jpg
מושיקו וניקה
http://www.sababas.com/bary/animel/2.jpg
מוקה
http://www.sababas.com/bary/animel/3.jpg
הדוויג וניקה
http://www.sababas.com/bary/animel/4.jpg
מושיקו
http://www.sababas.com/bary/animel/6.jpg
מושיקו ואני
http://www.sababas.com/bary/animel/7.jpg
חמודי (היחיד שנשאר פה כי רוב הזמן הוא מחוץ לבית)
אני מתגעגע אליהם מאווווד