אפשר לשמוע אותם צווחים בשעות בין הערביים לפני הכינוס לשינה,כנראה מן קריאה שכזו הקוראת לכולם להתכנס אחרי "יום עבודה מפרך" כדי למצוא מקום להעביר בו את הלילה.
נורא קשה להבחין בהם כאשר הם על העץ מכוון שהם מצוידים בצבע ירוק אשר מסווה אותם מפני טורפים כמו הבז המצוי, אך הצווחות המחרישות אוזניים שלהם מסגירות את מיקומם.
ראיתי אותם לראשונה לפני כעשור כשהתגוררתי בכפר סירקין ישוב הנמצא מזרחית לפ"ת,ותמיד הוקסמתי מהמראה האקזוטי שלהם .
יש לציין שהם כבר לא עולים חדשים והם מרגישים בישראל מאוד בבית ולדעתי אפילו יותר מהדוכיפת שהיא הציפור הלאומית שלנו הנחבאת אל הכלים וניתן לראותה רק בחטף בשעות הבוקר המוקדמות.
מוצאם של הדררה הוא מהמזרח הרחוק באסיה שם ניתן לראות אותם בבורמה, תאילנד, והודו ,כיום הם שוכנים במגוון ארצות ביבשת אפריקה כמו מרוקו ,אלג'יר ,גינאה ועוד ,גודלם של הדררה יכול להגיע עד 40 ס"מ ותוחלת החיים שלהם נעה בין 10 שנים אם הם גודלו בשבי , ועד 20 שנה אם הם חיים בטבע .
לבגרות המינית הדררה מגיעים לאחר כשנתיים , הם מקננים בחורים אשר נעשו בעץ ע"י הנקרים , והנקבה מטילה בין 3 ל 5 ביצים .
לזכרים הבוגרים יש טבעת על הצוואר אשר מורכבת משני צבעים שחור וורוד ולכן קל יותר להבחין בין המינים,להבדיל משאר התוכים כמו ג'אקו וקקאדו שקביעת המין של התוכי מצריכה בדיקת דם אצל ווטרינר .
הקשר בין בני הזוג הוא מונוגומי והם נשארים יחד כל השנה,תזונתם מגוונת והם ניזונים מגרגירים, פרחים ,ומפירות ובדרך כלל יפשטו על מטעי קפה ,תירס ,אפרסקים ותפוחים .
הם יובאו לארץ בשנת 1962 ע"י יוסי צחור מנהריה גמלאי צה"ל אשר מגדל בעצמו ציפורים ,הוא הכניס לארץ שלושה זוגות , את אחד הזוגות נתן לחבר המתגורר בת"א אך הם ברחו לו,והחלו להתרבות באזור בית הספר החקלאי מקווה ישראל.
לאחר כ 20 שנה מגדלים שונים מרחבי הארץ החלו לייבא את הזן הזה והרבה מהזוגות ברחו להם והחלו להתרבות באזורים שונים בארץ.

http://mad.walla.co.il/archive/562137-5.jpg

http://mad.walla.co.il/archive/562135-5.jpg

http://mad.walla.co.il/archive/562144-5.jpg

http://mad.walla.co.il/archive/562138-5.jpg

http://mad.walla.co.il/archive/562140-5.jpg