אבל כמו בכל דבר, יש פה סיפור עם המון עומק (אותו גיליתי תודות לקרין קטש היקרה).
הילד שבתמונה, לוקאס המברי בן ה-4, יכל להיות כמו כל ילד אמריקאי, אלמלא היה סובל מתסמונת סנפיליפו (MSPIII) מחלה גנטית קשה שפוגעת בתפקוד הכולל של הגוף. אין טיפול ואין תרופה למחלה. רופאיו של לוקאס ציפו שיהפוך לצמח תוך שנים ספורות, אבל ההורים שלו לא ויתרו.
באותו זמן, במקרה, היתה ג'ונו, כלבה מסוג רועה בלגי, אמורה להיות מושמדת למחרת במחסה לחיות. הוריו של לוקאס ראו אותה והתאהבו בה במקום. הם שילמו 100 דולר ולקחו את הכלבה הביתה, מתוך תקווה שתרומם קצת את רוחו ותוך שבועות ספורים תלמד לציית להוראותיו.
לתדהמתם, ג'ונו ולוקאס התחברו מהרגע הראשון.
היא עשתה אותו מאושר, רגוע, ואופטימי יותר, ואת האהבה שיש ביניהם יכול להבין כל בעל כלב, וכל מי שמביט בתמונה. יום אחד, הכלבה נבחה בפראות השתוללה מסביב ללוקאס . ההורים באו במהירות רק כדי לגלות שהיתה תקלה במערכת החמצן שלו והוא עמד להיחנק.
מאז שנפגשו השניים, הכלבה מסרבת לזוז מלוקאס גם כשהוא עובר טיפולים מסובכים ומאושפז בבית החולים, וגם כשהוא מוטס לשם במסוק.

לוקאס עדיין מחייך, וג'ונו עדיין נובחת. וכנראה ששניהם קיימים אחד בזכות האהבה של השני.