הדבר הזה לדעתי הוריד לה את הבטחון העצמי משמעותית. ללא הציפורניים החתול איבד את היכולת שלו להתגונן ולהרגשתו הוא פגיע וזה גורם לו לחדרה ולפחד נוראי מאנשים.

חייב לציין שאיתי היא לא מפחדת היא תמיד ישנה איתי ומשחקת איתי (אם יש לי סבלנות וזמן לזה) והיא אפילו נהנת עם אנשים שאני מכניס הביתה (חברים וכו') היא מפחדת רק מאנשים זרים אחרים שלא קשורים אליי.
סוג של אמון האנשים שזה רק המוכרים לה. (באופן טבעי אך אצלה זה קיצוני)

בקיצור כל זה סוג של הקדם על החתולה,
כאמור היא בת 14 ומה שקרה לאחרונה ירד לה דם יחד עם הצואה.
הדבר הזה קרה משהו כמו שלושה ימים עד שהחלטנו שזה לא משהו שעובר ויש צורך דחוף לפנות אותה למיון לאחר שהיא כבר הייתה נראית ממש רע.
סיבה למה התעכבנו מזה זה בגלל שידענו שהחוויה שיש לה מלצאת מחוץ לבית תפגע בה מאוד נפשית אז עדיף לחסוך את זה.
כשלקחנו אותה לחיסון היא ממש השתינה עלינו מרוב פחד. רק הדלת של הכניסה לבית נפתחת היא רק מסתכלת היא לעולם לא תחצה את זה.

עכשיו אחרי שהחזרתי אותה משם אחרי שלושה ימים בבית החולים הוטרינרי, הוטרינרית אמרה לי שהחתולה נראית בדכאון כבד (צפוי כי היא יצאה מהבית) ובנוסף לכך נראה שהיא איבדה את הראיה ושזה יכול להיות תסמין לדכאון מאוד כבד ולחרדה פסיכולוגית מאוד כבדה שיש לחתולה כשהיא יוצאת מהבית וזה גורם לה לעיורון.
ואכן כשהייתי שם היא פשוט לא ראתה אותי היא לא זיהתה אותי היא אפילו לא הצליחה להגיב בצורה נורמלית. היא פשוט נשמה.

כשהחזרתי אותה הבית פתאום האישונים שלה התכווצו חזרה והיא חזרה לאט לאט לתפקד. היום, שלושה ימים אחרי המקרה היא משתקדמת. ואני מאוד משקיע בלשחק איתה ולהפעיל אותה כדי שהיא תצא מהדכאון.
ביום הראשון היא לא קמה מהכסא כלל, הפרצוף שלה פשוט עצוב וקשה להסביר אבל קל לזהות דיכאון.
היום היא פחות או יותר חזרה לעצמה אבל יש לתת לזה עוד איזה שבועיים.

עכשיו אחרי כל זה נלך לשאלה שלי,
בעוד חצי שנה (כשהיא תהיה כבר בת 15 שזה גיל הרבה יותר מבוגר) אנחנו עוברים דירה. לבית אחר וסביבה חדשה.
אני חושש שהיא לא תשרוד את זה, מבחינה נפשית אני באמת חושב שהיא תמות במהלך המעבר כי זה מאוד משפיע עליה פיזית (התעוורה וגם הרגליים האחרויות קצת השתתקו עד שחזרו לעצמן בהתאם למצב הנפשי שלה)

אין לי מושג מה לעשות אבל מכרנו את הבית ואנו עוברים לבית אחר.
היא כבר לא חתולה צעירה ואני מפחד שמעבר קיצוני וקבוע שכזה יכול ממש להכביד עליה ואפילו להרוג אותה.

מה אפשר לעשות? איך אפשר להקל? האם זה אפשרי שהיא תשרוד את זה בכלל? אני לא צוחק וכמה קשה שזה נשמע, חשבתי אפילו להרדים אותה לפני שאנחנו עוברים דירה כי עדיף שהיא תמות לפחות נורמלית ובלי סבל, מאשר תמות מצער אחרי שלושה שבועות של סבל ואי הסתגלות לבית החדש.
כאילו אפילו מבחינה מוסרית עדיף שזה מה שאעשה...

אני הבנתי שדיכאון אצל חתולים מעבר עיוורון והשתתקות איברים הם מתחילים גם לעשות צריכים על עצמם והם מתחילים ממש להשתתק.
איני רוצה שהיא תעבור סבל כזה וחשבתי ברמה של ממש לגאול אותה מהייסורים.

לחנך אותה מחדש בגיל 15 שזה כבר כמעט בלתי אפשרי זה כבר כמעט סוף החיים שלה בכל מקרה.

סליחה על החפירה אבל זה באמת מצב מסובך.
תודה