ההחלטה לקבוע את יום הזיכרון בצמוד ליום העצמאות התבססה על התפיסה,
כי חללי מלחמות ישראל "במותם ציוו לנו את החיים". ביטוי ספרותי זה,
מנסה להמחיש את ההערכה העצומה לכל אלה שהקריבו את חייהם למען הגנת
העם והמדינה, ומביע את הקשר ההדוק והכואב בין המוות ובין החיים:
חללי מלחמות ישראל הם שהעניקו לנו, במותם, את החיים - את האפשרות
להמשיך ולחיות במדינה. "במותם ציוו לנו את החיים" - ולכן מדי שנה בשנה
אנו מצווים לעצור ולזכור בכאב את המתים, יום לפני שאנו חוגגים את
שמחת העצמאות. ויש פרשנות נוספת לביטוי "במותם ציוו לנו את החיים", והיא:
החללים השאירו לנו במותם מעין צוואה להמשיך הלאה, לחיות ולשמוח
ולא לשקוע בזיכרונות הקשים ובכאב השכול . פירוש זה מציע להביט קדימה,
להמשיך לחיות ולעשות מתוך תקווה לעתיד טוב. כי במותם ציוו לנו את החיים.

"יהי זכרם ברוך"