מנגנוני ארס

ניתן לחלק את מנגנוני הארס לשלוש:

נחשים לא ארסיים
מרבית הנחשים בארץ ובעולם חסרי מנגנון ארס, נשיכתם אינה מסוכנת ולכל היותר מדובר בזיהום מקומי, נחשי ענק מסוגלים כמובן לגרום לנזקים חמורים יותר, בעיקר במקרים בהם הם תוקפים לכיוון הפנים, ומקרים בהם הנחש תוקף במטרה לאכול בן-אדם ונעזר בחניקה בנוסף לנשיכה. (חשוב לציין שבארצנו אין נחשי ענק בטבע, ותקיפות מסוג זה יכולות להתרחש רק אצל מגדלים פרטיים המחזיקים בנחשי ענק).
מינים מוכרים: זעמן שחור, זעמן זיתני, חנק משריץ, פיתון בורמזי, כרכן תירס.

נחשיים תת-ארסיים:
נחשים בעלי מנגנון ארס המורכב משיני ארס אחוריות, לנחשים התת-ארסיים זוג שיניים בעלי מבנה מרזבי, להבדיל מנחשים ארסיים להם שיניים קדמיות במבנה של מחט. לרוב ארסם אינו מסוכן, ונשיכתם לכל היותר גורמת לכאבי ראש קלים. עם זאת ישנם מינים בעלי ארס חזק שאף יכול לגרום למוות, בארץ לא ידוע על מקרי מוות כתוצאה מנשיכת נחש תת-ארסי.
על-מנת להחדיר את הארס בעזרת מנגנון ארס מסוג זה, על הנחש התת-ארסי לנשוך את קרבנו נשיכה עמוקה, כדי לאפשר לשיני הארס הממוקמות בחלקו האחורי של הפה לפצוע את הקורבן, ולבצע פעולת לעיסה ממושכת כדי לאפשר לארס לחדור לקורבן. ארסם משמש בעיקר להמום הקורבן ולא להריגתו.
מינים מוכרים: תלום קשקשים מצוי, ארבע-קו מובהק, עין-חתול חברבר, בויגה מונגרובים.

נחשים ארסיים:
נחשים בעלי זוג שיני ארס בקדמת הפה, מבנה השיניים חלול כמו מחט של מזרק, ופעולת ההכשה להבדיל מפעולת נשיכה מבוצעת במהירות אדירה, פחות משנייה, בה הנחש פותח את פיו, חושף את שיניו (למרבית הנחשים הארסיים מנגנון בו שיני הארס הגדולות מקופלות בפה, ונשלפות רק במהלך ההכשה) מחדיר את שיני הארס לקורבן ע"י "מכה" עם הלסת העליונה, בזמן החדרת השיניים מופרש הארס. לנחש אין שליטה על כמות הארס המוזרק, וישנם מקרים של "הכשה ריקה" בה לא מוזרק ארס כלל.
מינים מוכרים: צפע ארץ-ישראלי, אפעה מגוון, קוברה הודית, ממבה ירוקה.

החזקת נחשים:

ע"מ להימנע מנשיכות יש להימנע מתנועות מהירות אשר מבהילות את הנחש, יש להחזיקו באופן אשר יתמוך במרבית גופו, והדרך הטובה ביותר היא לא להתעסק עם הידיים. למרות הכל גם "נחשי המחמד" אינם בדיוק חיות חברותיות, ומומלץ לגדלם לשם היופי והעניין ולא לשם המשחק השעשוע ולרושם חיצוני.

טיפול ועבודה עם נחשי ענק:

פיתון בורמזי, פיתון מרושת, אנקונדה ירוקה ועוד מינים הנפוצים בקרב אספני הזוחלים מגיעים תוך שנתיים-שלוש לגודל אשר יכול להוות סכנה מוחשית לבני אדם הבאים במגע עם הנחש.
רוב מקרי התקיפה מתרחשיםבשעה שהנחש רעב ומחפש אוכל, הנחש תוקף את עיניי הקורבן, והיו כבר מקרים לא מעטים של נחש ענק שתקף את פניו של מגדלו בטעות. במידה וברשותך נחש חנק שאורכו מעל ל3.5 מטר מומלץ לא להיכנס לכלוב ללא השגחה של אדם נוסף בסביבה, לא להתקרב לנחש בזמן האכלה ומס' שעות לאחריה, ולהקפיד על בניית כלוב חזק דיו למניעת בריחתו של הנחש. אין לקרב נחשי ענק לילדים קטנים שכן הנחש בוחן את קורבנו עפ"י גודלו, וילד קטן יכול בהחלט להוות חוויה קולינרית לחיית המחמד שלך!

סימנים קליניים בהכשת נחש ארסי

1. כאב
2. פצע פתוח כתוצאה מחדירת שיני הארס.
3. עמעום הראייה
4. יציאת דם מהפצע
5. סחרורת
6. הזעה מוגברת
7. עילפון 8. בעיות קורדינציה ואובדן כח
9. נפיחות
10. חולשה
11. דופק מהיר
12. בחילות והקאות
15. פגיעה ברקמות ונמק במקום ההכשה.

מהן הסיבות להכשות ?

מרבית מקרי ההכשה נגרמים כתוצאה מאי-שמירה על כללי זהירות בשטח, מטיילים ועובדי שטח, שאינם מקפידים על נעילת נעליים, מכנסיים ארוכים, בדיקת מקום השינה בשטח, ומקרים בודדים המהווים תאונת עבודה של אספני זוחלים.
כל הנחשים הארסיים בארצנו הנם פעילי לילה, תפוצתם מוגבלת לאזור הנגב והערבה, פרט לצפע הארץ-ישראלי הנפוץ מקו רוחב של ירושלים וצפונה, וצפע החרמון שתפוצתו מוגבלת לצפון הגולן.

מרבית ההכשות קורות מחוץ לבית, חוסר זהירות ואי הקפדה על כללי בטיחות ורפואה-מונעת בסיסים יביאו לסיטואציות של מפגשים לא נעימים עם נחשים.
הצפע הארץ-ישראלי לא רק שאינו מתרחק מיישובי האדם, כי אם נמשך אליהם. זמינותם של מכרסמים שונים כתוצאה מהזנחה ואי-שמירה על היגיינה מושכת את הצפעים אל המזון שכל-כך שכיח ביישובי האדם.
הפתן השחור, בעל קוצר ראייה ניזון מקרפדות, שכן הקרפדה בעלת ריח חזק ואיטית, כך הפתן יכול לאתה בקלות. את הקרפדות ניתן לאתר בקלות בעיקר ביישוביי האדם, שכן ההשקיה המרובה, מושכת אליה מושבות גדולות של קרפדות, ובעקבותיהן באים הפתנים השחורים, אשר מוכרים היטב לכל תושבי הדרום.

רפואה מונעת - כיצד נמנע הכשות!

1. בעת שהות בשטח פתוח, אם במהלך טיול או בעת עבודה בשדה, הקפד על כללי הזהירות המקובלים:
2. נעל נעליים גבוהות, ולבש מכנסיים ארוכים ע"מ להגן על הרגליים.
3. שמור את הידיים והרגליים מאזורים שאינם ניתנים לראיה (נקיקי סלעים, חריצים, שיחים וכדו'...)
4. זכור שלא ניתן לזהות נחש ארסי על-פי מראהו, לא ראש משולש, לא צבע, לא אורך הזנב יאפשרו לך להגדיר אם הנחש שמולך הוא ארסי או לאו. כמו כן ישנם מינים רבים שאינם ארסיים אשר מתחזים למינים ארסיים לצורך הרתעה (זעמן מטבעות, זעמן אלמוגים..) 5. בשום אופן אין להחזיק נחש ללא ידע שליטה ואימון מוקדמים בנושא.
6. במידה ואתה הולך בשטח בעל עשבייה גבוהה, מומלץ להיעזר במקל מושט קדימה לצורך הרחקה של נחשים.
7. בעת שינה בשטח יש לבדוק את האזור, לבדוק את שק השינה לפני הכניסה אליו , בדיקת הנעליים טרם הנעילה , הקפד על סגירת תיקים.

כיצד נזהה הכשה?

לא פשוט! נחש ארסי יכול להכיש עם שן אחת בלבד, יכול להשאיר סימנים של כל מערכת השיניים של הלסת העליונה, וישנם מקרים של נחשים לא ארסיים שישאירו סימן ברור של "הכשה" עם שתי שיניים בלבד, כדוגמת החנק המשריץ.
כך שעל-פי מראה הפגיעה החיצוני לא ניתן לזהות באופן מוחלט האם מדובר בהכשת נחש ארסי או לאו.
ישנם מקרים של "הכשה ריקה" - הכשה של נחש ארסי, בה הוא לא הזריק ארס כלל. במקרים בהם מגיע המוכש לבי"ח ללא גופת הנחש המכיש עורכים בדיקת דם לזיהוי הארס ע"מ להתאים את הטיפול הנדרש.
מספר מקרי ההכשה בארץ מועטים, ומקרי המוות אפסיים, לרוב מקרי המוות נגרמים כתוצאה ממתן טיפול רפואי לקוי או רגישות יתר של המוכש.

ארס הנחשים:

ארס הנחשים הנו תמיסה מימית בצבע צהבהב או שקוף, מורכב מריכוז של חלבונים רבים, ועד היום לא ידוע כיצד הרכב החלבונים יוצר את הארס הקטלני במינים רבים.

הארס משפיע על מערכת הדם, ומערכת העצבים. ארס הצפעונים משפיע על מערכת הדם, הורס כלי דם, ורקמות, והמוות נגרם לרוב כתוצאה מהפסקת פעילות הלב. ארס הפתניים (פתן שחור, קוברות, ממבה..)
משפיע על המערכת העצבית, וגורם לחוסר שליטה על השרירים ע"י פולסים חשמליים והמוות לרוב נגרם מחנק. לרוב ארס הפתניים מסוכן יותר מארס הצפעונים שכן פעילות הארס פועלת
בהיקף נרחב יותר, על מערכות קריטיות יותר, ואילו ארס הצפעונים פוגע קודם באזור ההכשה, ועם הזמן עובר לאזורים יותר רגישים. נשיכה של נחש לא ארסי יכולה לגרום לזיהום, וישנם נחשים בעלי רוק המכיל חומרים הגורמים לגירויים ונפיחויות.

טיפול רפואי:

עזרה ראשונה
על-מנת לצמצם את התפשטות הארס בכלי הדם יש:
1. השכב את הנפגע.
2. הקפד על הרגעת הנפגע .
3. שמור על האיבר הפגוע נמוך מהלב במידת האפשר.
4. שטוף עם מים את אזור ההכשה חסילוק שאריות ארס.
5. קבע את האיבר המוכש, בדומה לקיבוע שבר.
6. פה את הנפגע בהקדם האפשרי לבי"ח.

יש להסיר כל גוף שיכול להקשות על הטיפול בהמשך, כמו טבעות, צמידים, בגדים צמודים. יש להניח תחבושת נקייה, רטובה, וקרה על המקום המוכש, פעולה אשר תעזור להאט את הנפיחות במקום, ותקל על הכאב. יש להצמיד למוכש משגיח, אשר ישמור על ערנותו, ויוודא על קצב נשימה, דופק, והכרה, במידה והמוכש איבד את הכרתו, יש להשכיבו ולהרים את רגליו, ע"מ לזרז את זרימת הדם. יש לכסות את המוכש בשמיכה, ולהזעיק בדחיפות סיוע רפואי.
במידה וניתן להרוג את הנחש, מומלץ להביא את גופתו לבי"ח לצורך זיהוי והתאמת טיפול הולם. חשוב: נחש ארסי יכול להכיש מספר פעמים רב, אין לנסות ללכוד את הנחש חי, ואין לקחת סיכונים מיותרים, ע"מ למנוע את הכפלת מס' הנפגעים.

טיפול בבי"ח
במקרי הכשה חמורים יקבל המוכש, נסיוב. בארץ יש נסיוב לצפע הארץ-ישראלי ולאפעה המגוון ולפתן השחור בלבד, ברוב המקרים מנוחה והשגחה רפואית יספיקו, ולא יהיה צורך במתן נסיוב.

אסור:
סביב נושא הזוחלים ישנן המון שמועות ואמונות טפלות, כל עוד זה בגדר שיחה, זה נחמד ומשעשע, כשהדבר גולש לטיפול רפואי, זו רשלנות וסיכון חיים, לכן חשוב להקפיד:
אין לחתוך את מקום ההכשה.
אין למצוץ את הארס ממקום ההכשה.
אין להניח חסם עורקים או כל קשירה לעצירת הדם.
אין לספק משכחי כאבים.
אין להקפיא את מקום ההכשה.
אסור לשתות משקאות אלכוהוליים