מישורי הלס המשתרעים בצפון הנגב נחשבים כבית גידול לשפע רב של חיות בר וצמחים, חלקם בעלי ייחוד עולמי. אולם הפיתוח הרב באזור מאיים על עולם הטבע, ולכן החלו לאחרונה מדענים וגופים לשמירת טבע ביוזמות שמטרתן הצלת חלק מאזורי הלס שעדיין לא נגרם להם נזק בלתי הפיך.הקרן הקיימת ורשות הטבע והגנים יוזמות לאחרונה הקמת "פארק לס" ששטחו יהיה כמה עשרות קילומטרים רבועים והוא יהיה מוגן מפני הפיתוח ההרסני הקיים כיום.
יוזמה נוספת וייחודית להגנת אזורי הלס הוכנה לאחרונה על ידי דרור הבלנה, פקח לשעבר ברשות הטבע והגנים. הבלנה מנהל כיום מחקר על הלטאה שנונית באר שבע, הייחודית לישראל.
הבלנה הגיש לאחרונה לקרן של חברת המכוניות פורד - המעניקה מדי שנה פרסים כספיים למימון פרויקטים בתחום איכות הסביבה - הצעה למחקר שבמסגרתו ייבדק מצב אוכלוסיות שנונית באר שבע, ויוצעו דרכים לשימור בית הגידול שלה.
השנונית אינה בעל החיים היחיד באזור הזקוק להגנה דחופה. גם החוברה, ציפור האופיינית לאזור, כמעט ונעלמה בגלל הפגיעה החמורה בבית הגידול שלה. זאת ציפור המטילה ביצים על הקרקע ומסוגלת לצעוד מרחקים גדולים של עד כמה קילומטרים מדי יום.
מישורי הלס נמצאים בעיקר באזור באר שבע ומערב הנגב. אדמת הלס שנוצרה בהם היא תוצר של חומר שהובל ברוח ושקע בתוך אגמי מים רדודים שהיו קיימים בתקופות קדומות בנגב. עם התייבשות אגמים אלה נותרו מישורי ונחלי הלס.
כיום מנוצל אזור זה לפעילות אנושית נרחבת הכוללת רעייה בהיקפים גדולים, בנייה וחקלאות. הבלנה מציין שעקב פעילות האדם נפגעו יותר מ-90% ממישורי הלס וכיום נותרו איים קטנים בלבד של שטחים אלה שאין בהם ניצול אינטנסיווי של האדם.
שנונית באר שבע היא הלטאה הנפוצה ביותר במישורי הלס. היא פעילה ביום וקל לצפות בה וללכוד אותה. זה הופך אותה למין נוח לא רק למעקב אלא גם לשימוש כמדד להצלחת השימור של בית גידול שלם.
באשר לחוברה, אחריה כבר מתבצע מעקב. רשות הטבע והגנים מבצעת ספירה שנתית של אוכלוסיית החוברות. לדברי אסף מירוז, ממרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע, נספרו בספירה האחרונה, שהתבצעה לפני כמה שבועות, קצת יותר ממאתיים חוברות.
הרוב המכריע של הציפורים נספר באזור חצרים. הסיבה לכך היא קיומו בסמוך של בסיס חיל האוויר. הבסיס מספק הגנה לציפורים, שכן השטח של בסיס זה מוגן מפני תוכניות פיתוח ואין אף גורם שמטריד את החוברות. הם התרגלו לרעש המטוסים ואף מקננות באזור.
אולם מחוץ למתחם של חצרים נמצאות החוברות בסכנה מתמדת. מרוז אומר שעדרי הצאן של הבדואים מקבלים היתר לרעות באזורי המחייה של החוברות. הכבשים דורכות על הקנים הנמצאים על הקרקע, וכלבים המלווים את העדרים מבריחים את החוברות.
באזורי הלס יש מינים רבים נוספים של חיות בר כמו שועלים, צבאים, ירבוע גדול ומיני ציפורים כמו רץ מדבר. כל המינים האלה נמצאים בנסיגה מתמדת בתפוצתם בגלל הלחץ האנושי.
בנוסף לכך יש באזור גם פלישה של מינים זרים כמו עורבים ואנפות, המתחרים עם המינים המקומיים על מקורות מזון. גם לתופעה הזאת אחראי האדם, מכיוון שהוא יצר תנאים נוחים להתרבות מינים אלה, בעיקר באמצעות מקורות מזון כמו אתרי פסולת ושאריות גידולים חקלאיים. החדירה של העורבים היא קטלנית עבור החוברות. הם מגיעים באופן שיטתי לקניהם וזוללים את הביצים הנמצאים בהם.
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
Winner
צל"ש
מומחה
