פרופ' מנחם גורן ויפעת גואטה מאוניברסיטת תל אביב דיווחו בכנס העמותה לחקר הימים באוניברסיטת חיפה על גילויו של דג שתזונתו מורכבת בין היתר מאבנים. בקיבתו של הדג, אמנונית יוסף, נמצא אחוז גבוה של אבנים קטנות המצויות במי הנחל. תחילה סברו החוקרים שהדג לא מבדיל בין אבנים לחלזונות
או שהאבנים מסייעות לו בעיכול, אך שיעורן הגבוה של האבנים הניע אותם לבדוק לעומק את העניין."החלטנו לבדוק אם לאבנים יש ערך אנרגטי עבור הדג וגילינו שבמעטפת האבנים יש ערך קלורי המשמש לו כמזון", אמרו החוקרים. כדי לבחון את כמות החומר האורגני באבנים, התבצעה שרפה שלהם ושל שאר מרכיבי המזון. השניים גילו להפתעתם, כי כמות החומר האורגני על האבנים שווה למחצית מכמות החומר האורגני שנמצא בחלזונות במשקל דומה. לדבריהם, הדג מתאים את תזונתו למשאבים הנמצאים בסביבתו, כחלק מתהליך הסתגלותו לתנאי הסביבה.
עוד הוצגו בכנס ממצאים המתבססים על סיכום שש שנות פעילות מחמל"י (מרכז חקר מידע וסיוע ליונקים ימיים בישראל) במהלכן נאספו נתונים על סמך זיהוי גופות שנסחפו לחוף וביצוע תצפיות וסקרים רב יומיים. ד"ר עוז גופמן ועמיתיו מהחוג לציביליזציות ימיות באוניברסיטת חיפה אספו מידע על מין חדש של לוויתן המכונה "עב-שן קטלני". מדובר בלוויתן שיניים קטן שנצפה פעמיים בים וגופתו נשטפה לחוף הבונים.
הגילוי של לוויתן זה מצטרף לגילויים נוספים מהשנים האחרונות של מיני לווייתנים ודולפינים לחופי הים התיכון של ישראל ובהם, לוויתן גוץ -לוויתן קטן, ששני גורים שלו נתפסו ברשתות בעכו ובחיפה ופרט בוגר שלו נצפה בפתח נמל הקישון. מין נוסף שהתגלה הוא דולפין מגובנן "אינדו-פסיפי" אשר נצפה במשך עשרה ימים כשהוא נע לאורך החוף מעתלית עד אשדוד.
"זהו המין היחיד המתועד של יונק ימי שמהגר מהים האדום לים התיכון. זו העדות הראשונה לחדירה כה צפונית שלו", אמר ד"ר גופמן. "מסתבר שלמרות היותם של מי הים התיכון באזורנו עניים בחומרי הזנה כמו צמחים ובעל חיים זעירים (פלנקטון) הם מאפשרים את המצאותן של אוכלוסיות מגוונות, בדומה לאלו המצויות במערב הים התיכון".