לדעתי למסור זו תופעה פסולה שיש למגר אותה.
אני יודע מה עולה לכם ישר לראש: "מה פתאום? אסור למכור נפש חיה!".
בואו נניח את העניין הזה בצד רגע.
נניח ואני ילד קטן שמטייל לו בחוץ, פתאום מגיע מישהו עם ארגז שמכיל משהו כמו
6 גורי כלבים. מי מאיתנו לא נתקל בתופעה הזו? אותו אחד מציע לי לקחת כלב
בחינם, אין כסף. הואפי הישראלי שטמון בכל אחד מאיתנו יאמר לנו: "תראה
איזה חמודים! ועוד בחינם! מה אני פראייר?! אני חייב אחד!" אז אני בתור
ילד שאוהב בע"ח, לוקח את הגור לבית, אמא שלי רואה את זה "ועוברת למצב של חפפה".
לישראלים יש תורה פשוטה:
"לא עלה לי, לא חראם לי.."
הופ..! יש לנו כלב רחוב חדש. מה איכפת להם? עוד דוגמא? משפחה ישראלית יוצאת לחו"ל לתקופה ארוכה מאוד. אין להם מה לעשות
עם הכלב.. אם הם לא שילמו עליו גרוש, בד"כ נמצא את הכלב הזה בשדה התעופה
קשור לאיזה עמוד כשהבעלים נמצא בעננים...
אי אפשר להכחיש זאת אנשים, ככה אנחנו. מי שקנה את חיית המחמד שלו בכסף
כסף, יעדיף למכור אותה "רק לא לצאת פראייר".
וממש לא איכפת לאנשים "לשחרר" את מיצי לטבע אם יש סלון חדש בבית..
בואו נחזור לעניין של מכירת נפש חיי. אישית, אני לא רואה את זה בתור מכירה
של נפש חיה.. אני רואה את זה יותר בתור ביטוח חיים לחיות מחמד. חיות
רחוב יסיימו את חייהם בדקירת מזרק, או ע"י זוג אורות יפים שהם רואים
בלילה בכביש, או במקרה היותר טוב ידרדרו לאכילה מפחים ואין לדעת מי זורק
מה ומה יכנס לפה של אותה חיה.
תחשבו על זה..
גם אם מכרתם כלב במחיר של 50-100 ש"ח, הסיכוי שהוא לא יסיים את חייו ברחוב
גדול יותר מאשר אם הייתם מוכרים אותו.
אני יודע שזו דעה שלא תמיד תהיה מקובלת, אבל אני באמת מאמין שלמכור עדיף
מלמסור. ואתם יודעים מה? אם אתם מרגישים רע בקשר לכסף אתם לא חייבים לשמור
אותו, יש אינספור עמותות של בע"ח שזקוקות ענושות לתרומות! תרומות עשויות
לעזור להקמת מכלאות חדשות, ולהקמת סניפים של מוסדות כמו אס. או. אס. חיות
ולפרישה נרחב שלהם ביותר מקומות בארץ.
מה אתם אומרים?
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
Winner
צל"ש
מומחה
