החייל סיפר כי הגמלים נתפסים על ידי החילים במהלך פעילויות נגד הברחות באזור הגבול עם מצרים. לאחר התפיסה, נקשרים הגמלים - המותשים מנשיאת הסחורה המוברחת - לכלי רכב צבאיים, ומועברים למכלאה באחד הבסיסים בנגב. על פי העדות, הנהגים הצבאיים מגבירים לעיתים את המהירות, וכך מאלצים את הגמל התשוש לרוץ אחרי הרכב לפרק זמן ארוך. החייל סיפר כי בשל שיטת ה"העברה" הזו, מתמוטטים הגמלים לא פעם מעייפות ומצמא.

החייל אף העיד על מקרה מסוים שבו גמל התעלף תוך כדי ריצה אחרי הרכב הצבאי. לאחר שהתאושש, נקשר שוב לרכב וה"משחק" המחריד חזר על עצמו. זמן קצר אחר כך, התמוטט הגמל ומת.

לאחר הגעת הגמלים לבסיס, רובם נקשרים ומועמדים במכלאה, בו נמצאים מעל עשרה גמלים. לעיתים, סיפר החייל, הם מוחזקים בצורה זו לאורך שבועות, בלי לקבל את אספקת המזון והמים הנדרשת. לאחר מכן הם מומתים על ידי וטרינר. החייל טען כי ההמתה נעשית מטעמים כספיים, כי היא זולה יותר מהחזקתם בהסגר במשך חצי שנה, הנדרשת לוודא שאינם נגועים במחלה.

תגובת דובר צה"ל: "גמלים משמשים בידי מבריחים בגבול ישראל-מצרים כאמצעי עיקרי להברחת אמצעי לחימה, סמים וסחורות לשטח ישראל. חלק מהגמלים נושאים משקל של עד 250 קילוגרם בזמן ההברחה. על פי הנחיית משרד החקלאות, בעלי חיים שמגיעים לשטח מדינת ישראל באופן בלתי חוקי, ללא מסמכים והיתר וטרינרי, מוחזרים לארץ מוצאם או מורדמים כחוק. הגמלים מאומנים על ידי בעליהם להיכנס ולצאת לשטח ישראל. לכן החזרתם לארץ מוצאם תוביל לשימוש חוזר בהם.

"על כן הגמלים מועברים להרדמה על ידי וטרינר מורשה מטעם יחידת הפיצו"ח (פיקוח על צומח וחי במשרד החקלאות). גמלים שנתפסו הועברו רגלית לאחד מבסיסי צה"ל בגזרה, בו הוכנה תשתית להחזקתם ולטיפולם עד להגעת יחידת הפיצו"ח. תקופת שהייתם בבסיס אינה עולה על שבעה ימים. עקב תוקפנותם של הגמלים, הוחלט להוליכם על ידי רכב הנוסע במהירות הליכתם, תוך הקפדה שלא לפגוע בהם".