http://www.ynet.co.il/PicServer2/04062007/1328696/gefen3_hh.jpg
עמית עם אגמיה

http://www.ynet.co.il/PicServer2/04062007/1313717/19_wh.jpg

האהבה לבעלי חיים היתה טבועה בעמית מאז שנולד ועל אף המגבלות הפיזיות, הוא ניצל כל דקה כדי לתעד את הטבע סביבו בתשוקה והנאה גדולה", אומר ל-ynet אהוד גפן, אביו של עמית. "טיילנו הרבה ביחד והוא החל לגלות עניין מיוחד בנוף ובבעלי החיים הרבים".

עמית, יליד קיבוץ גדות, נולד עם מחלה גנטית קשה ונדירה שפגעה בבלוטת התריס ובאדרנלים. אמו, יעל, נפטרה מן המחלה כשהיה בגיל 11. "המחלה גרמה לכך שעמית היה במשקל נמוך וסבל מחולשה פיזית", מספר אהוד. "אדם רגיל שהיה מסיים יום עבודה, היה יכול להמשיך בעיסוקיו, אך אם עמית היה חוזר מטיול בחוץ, הוא היה זקוק לפרקי זמן ארוכים על מנת להתאושש, למרות זאת הוא לא ויתר על אהבתו לטבע".

לאחר מות אימו, עברה המשפחה לקיבוץ כינרת, שם התוודע עמית לעולם הציפורים. כישרון הציור והרישום שהתגלה עוד בהיותו ילד, שימש לו כלי מצויין לתיעוד התצפיות ובציור ציפורים מהסיורים שערך מעבר לשעות הלימודים. את השנתיים האחרונות, בתיכון, זכה עמית לבלות בבית הספר לחינוך סביבתי בשדה בוקר, שם פגש את החוקר, יואב פרלמן, חוקר במרכז הצפרות הישראלי של החברה להגנת הטבע ובין השניים נוצר קשר מיוחד במינו.

http://www.ynet.co.il/PicServer2/04062007/1328812/68_wh.jpg

"כישרון נדיר לילד בגילו"

המפגש הראשון בינינו היה בחוג צפרות ארצי לנוער בו הדרכתי וכבר אז בלטה רמתו הגבוהה בתור צפר", נזכר מודעה



פרלמן. "הוא ידע לזהות פרטים במדוייק, הכיר את הקולות שלהם וניחן בכישרון נדיר לילד בגילו". כשהחל פרלמן ללמד בתיכון בשדה בוקר, שימש עמית כעוזר ומדריך. "השעות הרבות בהן בילה בטבע היקנו לו ידע עצום וכישורי צפרות מעולים. אז התחלתי להכיר את הצדדים האחרים שבו, לא רק כצפר, אלא כאדם, צייר וגם כצלם טבע".

לאחר שסיים עמית את לימודי התיכון ובעקבות מחלתו, לא יכל היה להתגייס לצבא, הוא בחר לבצע את השרות הלאומי במרכז הצפרות בעמק החולה. פרלמן שעבד אז במרכז באותם שנים, חלק עם עמית דירה והשניים עבדו יחד בכל הפעילויות בעמק החולה. "עמית כל הזמן רצה לצאת החוצה ולבלוע את העולם, לגלות בעלי חיים ומה שהרשים אותי במיוחד, הוא שהוא גילה ידע ועניין בכל התחומים הקשורים לטבע. החל מצמחים, חרקים, מכרסמים וזוחלים", הוא אומר. "לאט לאט הוא גם נכנס לעולם הצילום ובעזרת מצלמה דיגיטלית פשוטה, הוא החל לתעד את המתרחש סביבו".

אחד הזכרונות החזקים של משפחת גפן, היו הרגעים בהם עמית היה מבלה בשדות, מצוייד במשקפת ומגדיר ציפורים. "הוא יכל לתצפת על הציפורים במשך שעות, לצייר אותן במחברת ולאחר מכן היה יושב בבית עם ספר של ציפורי ישראל ומשלים בעזרתו את הפרטים הקטנים", מספר אהוד. "הוא ידע שיש הרבה צלמים מוכשרים עם ציוד משוכלל, אך הציור והצילום התחברו להם יחד והסבו לו הנאה גדולה" .

אהוד ופרלמן מציינים כי למרות שהמחלה הגבילה את עמית מבחינה פיזית, ההתמדה והסבלנות האופיינית הקנתה לו יתרונות אחרים. "היה לו קשה לסחוב ציוד כבד, אך הוא הצליח לפצות על המגבלה בכך שתודות למידות הגוף הקטנות שלו, הוא הצליח להשתחל לפינות קטנות וסבוכות, התחבא שם וחיכה לטבע שיחלוף סביבו", מגלה פרלמן וסבור כי בשונה מרוב הצפרים שהינם אקטיביים, עמית עבד כמו פנסיונר. "הוא איפשר לטבע לעבור מולו, דבר שהעניק לו זווית ראייה מיוחדת על המתרחש סביבו".

http://www.ynet.co.il/PicServer2/04062007/1328814/69_wh.jpg

http://www.ynet.co.il/PicServer2/04062007/1328535/60.jpg
צילום עמית גפן

http://www.ynet.co.il/PicServer2/04062007/1328529/57.jpg
צילום עמית גפן

http://www.ynet.co.il/PicServer2/04062007/1328523/54.jpg
צילום עמית גפן

הצצה ליומן התצפיות של עמית גפן

http://www.ynet.co.il/PicServer2/04062007/1328784/83_g.jpg

http://www.ynet.co.il/PicServer2/04062007/1328798/90_g.jpg

http://www.ynet.co.il/PicServer2/04062007/1328794/88_g.jpg

http://www.ynet.co.il/PicServer2/04062007/1328790/86_g.jpg

http://www.ynet.co.il/PicServer2/04062007/1328786/84_g.jpg

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3486788,00.html