סיפרנו לכם על העגורים שהופיעו בשמי ישראל, סיפרנו על שיקום אגמון החולה, על שיתוף פעולה עם החקלאים באזור ועל הרווח הכלכלי. הבטחנו לספר לכם על פרויקט ייחודי לשמירת העגורים באזור כמו גם על הגידולים החקלאיים, שבדרך כלל ניזוקים מן הציפורים. פרויקט שגרם לגופים שבדרך כלל רמת ההידברות שלהם שואפת לאפס - להתחיל לשתף פעולה ולעבוד במשותף. הבטחנו ולכן נקיים:

בחודשי הסתיו ניזונים העגורים משאריות הבוטנים (פחת) שנותרות לאחר הדיש, אותם הם מפצחים בקלות. אבל הבוטנים נרקבים ברגע שמגיע החורף ובחיפושיהם אחר מזון, גורמים העגורים נזקים כבדים ויקרים לשטחי החקלאות.

במהרה הפכו לאויבים מושבעים של חקלאי האזור, שבזבזו מאות אלפי שקלים בניסיונות עקרים לגרשם מהשטחים שזה עתה נזרעו.

השינוי חל בשנת 2000, אז חברו החקלאים, קק"ל, החברה להגנת הטבע ורשות הטבע והגנים, בשיתוף פעולה הדוק, שנועד לעקוב מקרוב אחרי העגורים ולמנוע את נזקיהם לחקלאות, תוך כדי שמירה על ערכי הטבע.

בינתיים חברו אליהם גם המשרד להגנת הסביבה, המשרד לפיתוח הנגב והגליל, משרד החקלאות והרשות לפיתוח הגליל. בשנה שעברה נחל הפרויקט הצלחה ולא נרשמו שום נזקים לחקלאות.

http://www.nrg.co.il/images/archive/gallery/867/724.jpg

שיתוף הפעולה כלל הקמת צוותי ניהול וביצוע, בהם חברים הגופים השונים. ד"ר עומרי בונה, מנהל מרחב צפון בקק"ל, יו"ר המנהלת התיירותית של האגמון וחבר בצוות העגורים מספר, שהם מקיימים ניטור ומעקב צמוד אחר אוכלוסיית העגורים ויוזמים מחקרים, שבודקים את כושר הנשיאה של השטח מבחינת כמות מבקרים, לצד בחינת צמצמום נזקים פוטנציאליים לחקלאות.

בשלב הראשון מכוונים את העגורים לשטחים בהם מגדלים בוטנים, שם הם מסייעים לחקלאים על ידי ''ניקוי'' השדות משאריות הבוטנים שנותרו לאחר הדיש. כאשר מתחילים בזריעה, נוקטים באמצעים שונים על מנת שרוב העגורים מתוך למעלה מ- 130 האלף העוברים פה, ימשיכו לנדוד דרומה.

"אנו נוקטים באמצעים שונים כמו מניעה מלהגיע לשטחים מסוימים, הקטנת זמינות המזון, סנוור ואמצעי הרתעה קוליים, כדי שהעגורים ימשיכו לנדוד. המטרה היא לדלל אותם לכמות של 10-15 אלף, איתה אנו יכולים להתמודד ולחיות באיזון. אם לא היו עושים כלום, הייתה נשארת כמות גדולה בהרבה, שיוצרת נזקים עצומים", מספר קובי סמרנו, מנהל התיירות של אגמון החולה.

את העגורים שנשארים מאכילים בצורה מלאכותית באמצעות כמויות גדולות של גרעיני תירס, כדי שלא יגיעו לשטחים החקלאיים. ואכן 90% מהעגורים נמצאים מידי יום במסעדה המאולתרת שהוקצתה לכך בלב העמק.

"הפרויקט נחל הצלחה. בשנה שעברה לא היו נזקים לחקלאות", מספר סמרנו. "מדובר בפרויקט ייחודי בארץ כי הוא כולל שיתוף פעולה בין גופים שבדרך כלל רמת ההידברות שלהם שואפת לאפס".

http://www.nrg.co.il/images/archive/gallery/867/716.jpg

http://www.nrg.co.il/images/archive/gallery/867/722.jpg