כבאי ראשון-לציון שהוזעקו כדי לכבות שריפה שפרצה בבית פרטי חילצו מהלהבות כלבה שנראתה כמתה, הנשימו אותה בעזרת מסכות החמצן והצילו את חייה
הכבאי ביצע החייאה והציל חיים: כבאים שהגיעו לשריפה בראשון לציון מצאו במקום כלבה ששכבה מחוסרת הכרה, וקבעו כי היא מתה. אחד הכבאים סירב להשלים עם רוע הגזירה, ובעזרת מסיכת החמצן שלו הנשים את הכלבה השרועה על הארץ.הכבאים בשירותי הכבאות בראשון לציון כבר רגילים להציל את חייהם של תושבי העיר וסביבתה, ואף לבצע בהם פעולת החייאה לפי הצורך. הערב זכו הכבאים לראשונה להנשים גם כלבה מחוסרת הכרה, אותה הצילו מאש שאיימה על חייה.
סמוך לשעה 17:00 הוזעקו הכבאים לשכונת קריית גנים בעיר, לכיבוי שריפה שפרצה בחדר כביסה של בית קרקע. השכנים, שהזעיקו את כוחות הכיבוי, סיפרו לכבאים שבעלי הבית לא נמצאים בדירה אבל הכלבה שלהם לכודה בלהבות.
"הדירה הייתה אפופת עשן", מספר רשף-משנה איציק לוי. "לא שמענו נביחות והתחלנו לחפש את הכלבה בין הלהבות. לפתע אחד הכבאים בצוות מצא אותה שוכבת מחוסרת הכרה וללא תנועה באחד החדרים והיינו בטוחים שהיא מתה".
"בכל זאת החלטתי לנסות"
בעל הדירה, מייק שאמי, סיפר בהתרגשות על החרדה העמוקה בה לקו הוא ובני משפחתו, כאשר נודע להם ששריפה פרצה בביתם, ו"ממבה" כלבתם האהובה נלכדה בלהבות. "התקשרו אלינו משירותי הכבאות ואמרו לנו שלצערם הרב הכלבה שלנו מתה", סיפר שאמי. "מייד פרצנו כולנו בבכי. היא הייתה בת 7 שנים, והפכה לחלק בלתי נפרד מהמשפחה".
אבל רשף-משנה לוי לא היה מוכן לוותר בקלות על חייה של הכלבה ממבה. "בכל זאת החלטתי לנסות להנשים אותה", תיאר לוי. "לקחתי את מסכת החמצן שלי והחדרתי אוויר לגוף שלה. לשמחתי הרבה הכלבה התחילה פתאום לזוז, פתחה את העיניים והתעוררה. זאת פעם ראשונה שאני מבצע
החייאה בכלבה. המטרה שלנו היא להציל חיים, ולא משנה אם זה בני אדם או בעלי חיים", אמר.
כעבור מספר דקות הגיעה הבשורה המשמחת גם לשאמי ולבני משפחתו, שלא ידעו את נפשם מרוב אושר. "מזל גדול שהכבאים גילו יוזמה וניסו להחיות אותה", אמר שאמי בשמחה. "ברגע ששמענו שהיא חיה הרגשנו כאילו נולד לנו ילד חדש. אומנם הדירה ניזוקה קשות אבל העיקר שכולם, כולל ממבה, בריאים ושלמים ואף אחד לא נפגע".
הכלבה ממבה פונתה לאחר החוויה הקשה שעברה לבית החולים הווטרינרי. מצבה של הכלבה מוגדר טוב, אולם בשל האירועים שעברה היא תישאר בלילה בבית החולים, תחת השגחה רפואית
http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/686/057.html