http://www.nrg.co.il/images/archive/gallery/889/943.jpg

כשהוא ספון במיטתה החמה של אדוניתו תמר קאלי בירושלים, טרי ודאי כבר לא רוצה לדון בעבר. הוא מתרפק על בעליו וחוזר להפעיל את הטריקים הישנים והטובים.

"אומרים לו 'תעשה ווף' והוא נובח, 'תן יד', כל מני גאגים כאלה", היא מספרת. "זה אותו כלב עם נשמה פיוטית, עדין ורגיש. כלב יוצא דופן".

קאלי, גרושה ואם לשניים, קיבלה את טרי כשהיה בן שנתיים, מבעליו הקודמים שלא יכלו לגדל אותו עוד. "זה היה כלב מכוער אימים, אבל אני מייד מצאתי בו יופי. גוף גדול ורגליים רזות כמו גפרורים, אבל עיניים מדברות. יש לו אישיות. כשמדברים אליו הוא משמיע קולות כדי
לתקשר". האם והבנים גידלו את טרי באהבה במשך שש שנים. אבל לפני שלוש וחצי שנים טרי הרגיש רע.

בן זוגה של קאלי דאז, גבר שהתגורר איתם בבית ובדיעבד הסתבר שהוא נוכל שהתחזה לקצין מג"ב, התנדב משום מה לקחת את הכלב לטיפול. "הוא אמר שהוא לוקח אותו לווטרינר בבית החולים הווטרינרי בבית דגן, כי למג"ב יש שם קשרים.

"נפרדנו מהכלב בידיעה שהוא רק הולך לטיפול. אחרי שעתיים, בן הזוג שלי צלצל והודיע שהווטרינר נאלץ להרדים את טרי, כי היה לו גידול סרטני בכליות. האמנתי לו. הייתה בינינו אז מערכת יחסים זוגית".

בני המשפחה התאבלו על הכלב במשך חודשים. "זה היה נורא, בכי נוראי. רק הבן שלי הצעיר, שהיה הכי קשור לטרי, אמר לי 'אמא אני יודע שהוא חי'.

בינתיים הבנתי שמשהו לא תקין עם הגבר הזה. התברר שהסיפור של מג"ב היה שקר והגשתי נגדו תלונה במשטרה על התחזות. מאז כבר הוגש נגדו כתב אישום".

לפני ארבעה ימים, צלצל הטלפון בדירתה של קאלי, על הקו היה אמיר שדה מ"הרצליה אוהבת חיות". "הכלב נלכד על ידי הפיקוח העירוני בנתניה", הוא מספר. "בדקתי לו שבב והיה לו אחד כזה. מצאתי את הפרטים שלו ב'מרכז הארצי לשבבים של משרד החקלאות'.

היה כתוב שם ששמו טרי, מתי נולד ומתי חוסן לאחרונה, ב-2002. תחת שם הבעלים היה כתוב תמר קאלי מרחוב המייסדים בירושלים.

"ניסיתי לאתר אותה, אבל המספר שלה לא הופיע בשום מקום. פניתי לדר' בנימין ספיר מירושלים, שהיה זה שחיסן את הכלב. הוא חיפש לפי השבב, ומצא שהיה שייך בשלב מסוים לצער בעלי חיים ירושלים.

''במקביל שאלתי אותו על הלקוחה והסתבר שעדיין מופיעים אצלו השם והפרטים שלה, כי היא מגדלת טרייר נוסף שמטופל אצלו. כשהתקשרתי אליה היא הייתה בשוק".

"הוא שאל אותי בעדינות אם יש לי כלב שקוראים לו טרי", מספרת קאלי. "אמרתי שהיה לי, אבל הוא מת. הוא אומר לי, 'לא הוא חי'. גמגמתי, התחלתי לבכות. רציתי לבוא מייד, אבל זה היה יום של שלג בירושלים. שלחתי קודם כל את אחותי שגרה בקרבת מקום, כדי שתביא את טרי מייד לווטרינר ויצאתי עם הבן שלי.

האם ובנה יצאו מהבית בסופת שלג, כדי להגיע לווטרינר שאליו הביאה האחות את הכלב. "כשהוא ראה אותנו, הוא התחיל ליילל. זה היה שובר לב. הוא היה במצב גופני ירוד, כל הגוף שלו כאב. ראינו שהוא מנסה לספר לנו מה עבר עליו".

טרי הובא אחר כבוד הביתה, ומאז הוא לא יוצא מהמיטה. "הוא מקבל אנטיביוטיקה וטיפות עיניים. הכלב השני שלקחתי אחרי שטרי 'מת' מכלביית לוד, טרייר לבן בשם פרדי, קיבל אותו מאוד יפה. בהתחלה היה חשש, אבל היום הם משחקים ביחד.

"איפה הוא היה כל השנים האלה? אף אחד לא יודע. הוא לא קיבל חיסון כל התקופה, כך שאי אפשר לדעת איפה הוא היה ולמה הוא הגיע דווקא לנתניה. בכל אופן הוא חזר הביתה. יותר מזה לא יכולתי לבקש".