המתנדבת מיהרה להגיש עזרה ראשונית לכלבה וניגשה עימה לווטרינר שטיפל בה והציל את חייה. לאחר מכן פנתה המתנדבת למשפחה וביקשה מהם לשאת בעלות הטיפול - 2,065 שקל, אך המשפחה הכחישה כל קשר לכלבה וסירבה לשלם. העמותה נאלצה לפנות לבית משפט השלום באילת ולדרוש מהמשפחה החזר כספי.

המתנדבת מצאה את הכלבה ברחוב וזיהתה אותה בבירור.
הנתבעים טענו מנגד שלא היה מדובר בכלבה שלהם. לדבריהם, הכלב שרכש בנם היה זכר, והוא הועבר זה מכבר לצד שלישי ומשם נגנב.

בית המשפט בדק את טענות בני הזוג והגיע למסקנה שהכלבה שטופלה על ידי העמותה הייתה באמת הכלבה שלהם.

גם טענת הגניבה נדחתה על ידי בית המשפט שכן לא הוצג לו כל העתק של תלונה על גניבה או דיווח לרשויות – כפי שיש לעשות בהתאם לחוק. בית המשפט קבע באופן חד וברור שבעלים של חיית מחמד באחריות לטיפול בה. הוא הזכיר שלבעלי החיים מעמד מיוחד בחקיקת מדינת ישראל, ואין הם שווים לחפצים. מי שמחזיק בבעל חיים נושא באחריות כלפיו: הוא חייב לשמור עליו, לטפל בו ולהשגיח עליו.

בפסק הדין נקבע שהעמותה, "העוסקת בעשיית קודש, לא פחות", פעלה כפי שהנתבעים היו מצופים לפעול: היא קידמה את צרכיה הבריאותיים של הכלבה וסייעה לה להישאר בחיים. לכן נפסק כי הנתבעים ישיבו לעמותה את מלוא הסכום ששולם לווטרינר וכן את הוצאות המשפט, 3,000 שקל.

http://images1.ynet.co.il/PicServer2/28102008/1756722/34835233.jpg

מערכות החקיקה והמשפט עומדות לצדם של בעלי החיים ולצדן של העמותות המטפלות ברווחתם. קיימים חוקים שונים ששומרים על רווחת בעלי החיים, ומגדירים את התנהלותנו מולם, בהם חוק צער בעלי חיים. להלן כמה דוגמאות לחובות החלות על מי שמחזיק בבעל חיים כחיית מחמד בביתו:

1. הכלב אוכל את הספות וחשבתם לשלוח אותו לרחוב? תשכחו מזה. נטישת בעל חיים היא עבירה פלילית, והעונש בגינה הינו עד שנת מאסר או קנס של 76,500 שקל. בנוסף, מי שמעביר את הכלב לרשות אדם אחר – חייב להודיע על כך לווטרינר.

2. אנשים שמגדלים חיות בשביל השעשוע הסדיסטי של עצמם: דעו שהחוק אוסר על עינוי בעלי חיים, התעללות בהם, שיסוי בעל חיים אחד באחר, ניהול קרבות כלבים או חיתוך ברקמה חיה של בעל חיים למטרות נוי. העונשים – עד שלוש שנות מאסר.

3. בנוסף נקבע כי אין להעביד בעל חיים שאינו מסוגל לעבוד עקב מצבו הגופני, או עד כדי אפיסת כוחות. העונש למפר הוראה זו - עד שנת מאסר.

4. ומה לגבי תנאי המחיה שלהם? גם כאן התערב המחוקק וקבע כמה הוראות:
* אין לנתק כלב מאמו לפני גיל הגמילה.
* אין להשאיר כלב קשור למקום אחד במשך פרק זמן ארוך.
* יש לאפשר לכלב מרחב הסתובבות ולשחררו לפעילות גופנית חופשית.
* חובה לספק לו מסתור משמש ומגשם.
* יש לספק לו מזון מותאם לסוגו ולגילו, ומים נקיים ללא הפרשות גוף או לכלוך.