כבר בשנות ה-40 של המאה ה-20 התפרסם שצרעות ממין זה עוקצות את התיקנים פעמיים, ומשנות את התנהגות קורבנן. מחקר שנערך ב-2003 שהשתמש בסימון רדיואקטיבי הוכיח שהצרעה עוקצת בדיוק בגנגליון מסוים. צרעת האמפולקס קומפרסה מעבירה עקיצה תחילית לגנגליון בית החזה של תיקן כדי לשתק באופן עדין את רגלייו הקידמיות של החרק. עקיצה זו מקלה את העקיצה השנייה בנקודה שנבחרת בקפידה בגנגליון הראש של התיקן (מוח) בקטע ששולט על רפלקס הבריחה. עקיצה זו מזריקה סוג נוסף של רעל לקטע זה והתיקן לא ינסה לברוח עוד. לפני שהתיקן הופך להיות זומבי הוא פוצח בשלושים דקות של ניקוי עצמי, בהשפעת המוליך העצבי דופמין שנמצא בארס הצרעה. להשערת החוקר פרופ' פרדריק ליברסאט מנגנון הניקוי יבטיח לזחל של הצרעה, מזון נקי ככל האפשר מפטריות ומטפילים אחרים.

הצרעה, שקטנה מכדי לשאת את התיקן (התיקן גדול פי שלושה), מובילה את קורבנה למחילה, באמצעות משיכת אחד ממחושיו של התיקן. כאשר הם מגיעים למחילה הצרעה מטילה ביצה על בטן התיקן וממשיכה במילוי כניסת המחילה עם אבנים קטנות יותר, כדי לשמור את התיקן בתוך המחילה, הרחק מגעם של טורפים אחרים מחוץ למחילה.

התיקן, שרפלקס הבריחה שלו מנוטרל לצמיתות יישאר במחילה כשביצת הצרעה תבקע. הזחל הבוקע לועס את דרכו לבטן התיקן וממשיך לחיות כאנדופרזיטואיד. במשך תקופה בת שמונה ימים זחל הצרעה יאכל את איבריו הפנימיים של התיקן בצורה שתבטיח שהתיקן ישאר חי לפחות עד שהזחל יגיע לשלב ההתגלמות ויצור קליפת גולם בתוך גופו של התיקן. לאחר כ-4 שבועות, הצרעה הבוגרת באופן מלא תופיע מגופו של התיקן כדי להתחיל את חייה הבוגרים.

להמשך, במקור: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%9E%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%A7%D7%A1_%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%94