היי,אנחנו זוג צעיר (בני 24), ובת הזוג רוצה כלב. גרים ביחד בדירה(בניין) - אין לנו ילדים.
נעזוב את שאלת השאלות - אימוץ מול רכישה (היא רוצה לקנות קינג צ'רלס גזעי, אני בעד לאמץ), כי זו שאלה אידאולוגית בפני עצמה.
כך או כך, אם יהיה כלב, זה יהיה גור, וזה הIssue. כאן אני צריך עיצות.
היא לטענתה מוכנה לכך, וטוענת שנעשה כל מאמץ כדי להצליח לגדל אותו, שתמיד יש פתרונות - גם אם זה עזרה מהמשפחה אם נצטרך, וגם אם זה Dogwalker כאלו (במקרים חריגים של נסיעה קצרה וכו'). אני מסכים למאמצים ומוכן אליהם גם, אני מאוד אוהב חיות ותמיד חייתי בסביבת כלב חוץ מהשנתיים האחרונות (מחוץ להורים). (כך גם היא)
החשש שלי הוא בעיקר לגבי תקופת החצי שנה הראשונה, כאשר באמת מדובר בגור שצריך לגדל, לחנך, ולדאוג לו.
הסיטואציה היא שהיא עובדת משמרות (דיילת קרקע) ולפעמים הרבה. בקיץ מתכוונת לעבוד 6-7 משמרות בשבוע, 24\7 כך שאי אפשר לתכנן סדר יום מסודר מראש.
אני עובד הייטק, כרגע בתקופה פחות לחוצה אז חוזר בסביבות 18:00-19:00, וככל הנראה בחודשים הקרובים מתחיל כמה פרויקטים נוספים ולא אהיה בבית לפני 20:00.
האם נראה לכם שאפשרי לגדל גור כלבים בסיטואציה כזו? במידה וכן\לא - יש לכם מקרים דומים לבסס את הדיעה על פיהם?
אני פונה לאנשים כאן כי אנחנו מתלבטים המון, לה מאוד קשה שאנחנו לא מתקדמים עם זה הלאה, ולי מאוד חשוב להיות עם רגליים על הקרקע ולא לעשות משהו חסר אחריות. אני לא מצליח 'להדוף' את הטענה שלה של "אם נרצה נצליח" כי קשה לי לראות אפשרות לגדל בסיטואציה הזו כלב.
האם לא מדובר על יותר מדי שעות מחוץ לבית?
ממש מודה על הקריאה, אודה לדעתכם המלומדת