http://www.btl.gov.il/laws/btlLaws.aspx?lawid=7997

כמו שאמרתי סעיף 20 קובע חוקיות גיוס, סעיף 16 קובע משך שירות לאישה.

סעיף 16:
"יוצא-צבא, אשה, שנקראה להתייצב לשירות סדיר לפי סעיפים 13 או 14, חייבת בשירות סדיר -

(1) של עשרים וארבעה חדשים - אם היא נקראה להתייצב לשירות סדיר כשהיא באחד הגילים שמשמונה עשרה עד עשרים ושש או כשהיא רופאה או רופאת שיניים והיא באחד הגילים שמעשרים ושבע עד שלושים וארבע; אלא שאם באה לארץ כעולה אחרי שהגיעה לגיל עשרים ושבע תהיה חייבת בשירות סדיר של שמונה עשר חדשים בלבד;

(2) של שנים עשר חדשים - אם היא נקראה להתייצב לשירות סדיר כשהיא רופאה או רופאת שיניים והיא באחד הגילים שמשלושים וחמש עד שלושים ושמונה.
"

סעיף 20 א'
"(א) יוצא-צבא לא ייקרא להתייצב לשירות סדיר אלא אם כן הזמן שנקבע להתייצבות הוא תוך תקופות אלה:

(1) לגבי מי שהיה אזרח ישראלי או תושב קבוע בהגיעו לגיל שמונה עשרה - תוך עשרים וארבעה חדשים מיום שהגיע לגיל שמונה עשרה;

(2) לגבי מי שהיה לאזרח ישראלי או לתושב קבוע לאחר הגיעו לגיל שמונה עשרה - תוך עשרים וארבעה חדשים מיום שהיה לאזרח או לתושב כאמור, אולם לא תוך ששה חדשים מאותו יום אלא אם כן הסכים לכך.

"

והחלק המשלים
"(ג2) חלפה התקופה לקריאה לשירות, רשאי פוקד לקרוא ליוצא צבא להתייצב לשירות סדיר, בתוך שנים עשר חודשים מתום התקופה לקריאה לשירות, ובלבד שממשך השירות שבו חייב יוצא הצבא, יופחת משך הזמן שחלף מתום התקופה לקריאה לשירות; לענין סעיף קטן זה, "התקופה לקריאה לשירות" - התקופה שבה ניתן היה לקרוא ליוצא הצבא להתייצב לשירות סדיר לפי הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג1)."

בקצרה..

בהנחה שהיא לא רופאה, ניתן לגייס אותה עד גיל 26.
הצבא צריך לגייס אותך תוך 24 חודשים מיום היותה תושבת!!! לא מיום היותה אזרחית.
אם הצבא חורג בכך, ונניח היא בת 23, עלתה לארץ בגיל 20... אז במקום לשרת שנתיים.. היא תשרת רק שנה אחת.. כי הצבא חרג בקריאה שלה בשנה ולכן הימים של החריגה מתקזזים מחובת השירות (חריגה מסעיף 20)

אם תתן נתונים כדי שלא נדבר באוויר זה יעזור.
תאריך לידה.
תאריך עלייה.
תאריך קיבלת תעודת תושב.
תאריך גיוס.

חשוב לציין, שגם אחרי שתתן את הפרטים האלה יהיה לי קשה לעזור לך, כי אני לא יודע מתי ומי הוציא צו פוקד לתקופה שהיא עלתה לארץ.
זה הדבר הכי קריטי במקרים האלה.

בדיוק כפי שאם קיימת בתוך צה"ל סתירה בין הק"א לפ"מ, הפ"מ גוברת!

הצבא מבוסס על חוקי המדינה.
חוק שירות הביטחון
חוק השיפוט הצבאי

אלה הם חוקי מדינה שנחקקו בכנסת.

בתוך הצבא, קיימות פקודות לפי מדרג היררכיה:
פקודת מטכ"ל (פ"מ), תחתיה הק"א (הוראת קבע אמ"ש), תחתיה הוראות קציני חיל ראשים, תחתיהם הוראות מפקדי היחידות.

צה"ל מגייס חיילים לפי חוק שירות הביטחון, לפי הכללים שכתובים שם.
כל משתמט מצה"ל שמגיע למשפט בבית הדין, צה"ל צריך להוכיח שהגיוס שלו חוקי!, חוקי עפ"י חוק שירות הביטחון. זה עיקר העבודה של הפרקליטות בתיק משתמט... להוכיח שהגיוס חוקי, להוכיח שהיה צו פוקד, להוכיח שהחייל נקרא ללא חריגה מסעיף 20 לחוק שירות הביטחון וכו'.

אם ענף גיוס/מיטב, החליט בנוהל פנימי (ענף גיוס נחשב כמו הוראת מפקד יחידה) שהוא לא מגייס עולות חדשות מעל גיל 21, זה בסדר.. כי זה לא סותר אף אחד מהמדרגים שמעליו. מצד שני, ענף גיוס לא יכול להחליט שהוא מגייס עכשיו עולה חדשה בגיל 28.. כי זה בניגוד לחוק שירות הביטחון.