הבחור קיבל פרופיל 21 כמובן - אך הוא החליט להתנדב - ככה"נ הוא היה עם ראש-טוב והוא התקבל למודיעין, ולאחר מכן הוא יצא לקורס קצינים - וסיים אותו.

אם היו לי ספקות עד אותו היום שראיתי אותו ושמעתי את הסיפור שלו - אח"כ זה היה לי יותר מברור - כל אחד יכול להתגייס ולעשות את ה-3 שנים האלו, אבל כל אחד.
אני מאמין שלרוב האנשים שיצאו על רפואי יש בעיות קצת יותר קלות מאלו, אני בכלל לא מעז לפנות לאלה שהשתמטו בכוונת תחילה, מבחינתי אתם עפר הארץ.

כל אחד יכול להתגייס ולתרום - בין אם בסיירת ובין אם בניירת ובין אם בין לבין - כתומכ"ל או בעבודה חשובה אחרת - ובין אם זה כנהג של הפלוגה שמביא להם בגדים נקיים ואוכל ומים אחרי ימים ארוכים בשטח ובין אם זה כחייל שעושה עבודה מודיעינית חסרת תהילה.

הבעיה מתחיל כשכל אחד מאיתנו מתחיל לחשוב רק על עצמו וכלום מעבר לזה - "בשביל מה לי לבזבז 3 שנים מהחיים שלי?! גם ככה יתנהגו אליי כמו אל חרא, גם ככה לא ידאג לי אם אני לא אדאג לעצמי, גם ככה הכל בצה"ל קשה".

תתייחסו לזה איך שאתם רוצים, אבל צה"ל צריך כל אחד ואחד מהחיילים שמתגייסים אליו - ו-וואלה? ביניינו? חלקנו הגדול צריך את צה"ל לפחות כמו שצה"ל צריך אותו.
דוגמא? אני לא נכנס לכל אחד לחיים שלו - בין אם זה ילד מפונק שבאזרחות ייתקל בבעיה ולא ידע איך להתמודד איתה - אל מול בחור אחר שסיים צבא - שעם בעיה דומה ידע לנשוך את השפה ולהבליג בגלל שזה הדבר הנכון ביותר לעשות.
מעבר לכך - יש לא מעט אנשים שהריאקציה היחידה שלהם עם אנשים מחוץ לאיזור החיוג שלהם הייתה לראשונה בצבא.