סיפור של חבר מהצבא, נפתח בעקבות האשכול של טל. אי אפשר לשפוט אף אחד, לפעמים מפקד אחד יכול לעשות לחייל את המוות ולהביא אותו למצבים שהוא רוצה להתאבד - זה לא שהבן אדם חלש זה שהמפקדים/המערכת גרועים.
ראיתי אנשים שמגיעים למצבים מטורפים כי הצבא אטום ומביא אותם למצבים קיצוניים.
זה לא שהיה לו תפקיד גרוע או שהוא לא התחבר עם האנשים, פשוט הוא סבל כי הצבא התעלם ממנו, דרך עליו, פשוט עשה לו את החיים כ"כ קשים.
והנה דוג' מחבר שלי שהיה איתי רק שתבינו מה הצבא יכול לעשות לאנשים.
חייל בודד שחי לבד מגיל 14, התגייס לצבא והוכר מייד כחייל בודד וקיבל תמיכה מהצבא.
יום אחד הצבא החליט שהוא לא חייל בודד יותר ולא מגיע לו לקבל תמיכה מהצבא, החייל שמשרת בבסיס סגור לא יכול לעבוד ומה שקרה זה שלא היה לו איך לשלם את השכ"ד, הוא נאלץ לבקש מענק בזק בשביל לשלם את החודש שהצבא ביטל לו עד שהוא יסיים עם הניירת בתקווה שבחודש הבא הוא יוכל לשלם בזמן.
הסיפור לקח יותר מחודש ואחרי שבחודש הראשון הוא לא שילם בזמן בחודש השני הוא לא שילם, כי לא היה לו מאיפה.
הוא נאלץ לעזוב את הדירה (וכמובן לשלם את קנס הפרת חוזה, שגם אותו כמובן לא היה לו) ועבר לגור בתוך הבסיס...
הוא נכנס לחובות כי את הקנס הזה הוא היה צריך להלוואת מהבנק אז הוא רצה לבקש מיוחדת, אבל לא היה לו איפה לגור בזמן המיוחדת.
באותו זמן הוא לא קיבל תמיכה ונכנס לחובות, והוא הגיע למצב שבגלל הצבא הוא שקוע בחובות ואין לו איך לצאת מהם.
בסופו של דבר חזרו להכיר בו כחייל בודד הוא קיבל חודש מיוחדת סגר את רוב החובות והמשיך בצבא עם קשיים שעושים לו עד היום.
אני כותב את זה כדי שתבינו שאי אפשר לשפוט אף אחד שיוצא מכל סיבה שהיא, אם מישהו יוצא מהצבא כנראה שלא היה לו טוב - ואף חייל לא צריך לסבול, קצת קושי כן אבל סבל ברמה שהוא לא רוצה להמשיך בצבא בטוח שלא.
ואם מישהו רוצה לצאת אז הצבא אשם בזה כי הם לא שמו לב למצוקה שלו והוא נפל בין הכסאות.