תבור ‎TAR-21 הוא רובה סער מודרני מתוצרת ישראל, שנועד להיות רובה הסער של צה"ל בשנות ה-2000. פירוש השם TAR-21 הוא Tavor Assault Rifle, 21st Century (רובה סער תבור, המאה העשרים ואחת).
הרובה פותח במפעל הנשק הקל, "מגן", של התעשייה הצבאית. בשנת 2005 נמכרה פעילותו של מפעל "מגן" לחברת "תעשיות נשק לישראל" (IWI), ובה נמשך פיתוחו וייצורו של הרובה .

היסטוריה

צה"ל היה שותף בתכנון הרובה, במהלך שנות התשעים, ואף הגדיר את הדרישות המבצעיות והטכניות. מטרת המתכננים הייתה לייצר נשק שישפר באופן משמעותי את יכולת הלחימה של החייל הרגלי. בהמשך פיתוח הרובה נערכו ניסויים השוואתיים בינו לבין רובה הסער ‎M-16 וכן ל M4 המתקדם, כולל כיבוש יעד מבוצר ולוחמה בשטח בנוי. תוצאות הניסויים הראו שה"תבור" עולה על ה-‎M-16 בדיוקו ובנוחות תפעולו וכן שהתבור אמין יותר ועמיד יותר מרובה ה M4 קרבין האמריקני.
רובי התבור נכנסו לשירות ניסיון במהלך מבצע חומת מגן ובעקבות הביקורות החיוביות הוחלט בצה"ל על הצטיידות ברובה. ברם, בגלל בעיות תקציב רכש צה"ל כמויות המספיקות רק לחלק מחטיבות החי"ר (נכון לנובמבר 2006 נרכשו כ-16 אלף יחידות). צה"ל רכש את דגם "תבור מפקדים/קומנדו", בעל הקנה הקצר, ככל הנראה על מנת להקל על שימוש בנשק בלוחמה בשטח בנוי. כיום ניתן למצוא את התבור בעיקר אצל קציני שטח בכירים כגון מח"טים (מפקדי חטיבות) ומג"דים (מפקדי גדודים). בחודש אוגוסט 2006 צויידו כלל טירוני חטיבת גבעתי בנשק, באוגוסט 2008 צויידו טירוני חטיבת גולני, ומתוכננת הצטיידות חטיבה נוספת ב-2009. חרף כך, לא נרשמה הצטיידות מלאה בתבור בקרב כוחות מיוחדים של צה"ל. ב-2007 דווח על הקפאת ההצטיידות בנשק עקב "מחלות ילדות" שנתגלו ברובים ובהם מעצורים רבים. לאחר שטופלו המעצורים ושופרו מכלולי הנשק הוחזר הרובה לשימוש והוחלט להמשיך את ההצטיידות בו (בגרסתו החדשה TAR-21 סימן 81).
בדצמבר 2008 נכנס ה"מיקרו-תבור" לפיילוט בסיירת גבעתי.
התבור נרכש בידי מספר כוחות מיוחדים של צבאות זרים, ביניהם הודו וגאורגיה. הוא נבחן על ידי קרואטיה, סרביה ורומניה. בנוסף, הוא נרכש על ידי יחידת מצדה של שירות בתי הסוהר.

תכונותף

התבור בנוי בתצורת הבולפאפ (‎Bullpup) - ידית האחיזה וההדק נמצאים לפני מנגנון הירי (הבריח) והמחסנית. תצורה זו מאפשרת את קיצור האורך הכללי של הרובה, מבלי להתפשר על אורך הקנה (ככל שהקנה ארוך יותר הביצועים הבליסטיים של הרובה - טווח ודיוק - טובים יותר). הפחתה במשקל הושגה באמצעות חומרים מרוכבים, קלים אך חזקים מאוד, שהחליפו חלקי מתכת ופלסטיק רבים. חומרים אלה קלים לתחזוקה, ואינם נתקפים על ידי חומרי ניקוי לא סטנדרטיים (כמו תערובת ניקוי שעשויה 90% ספירט לבן ו10% שמן למשל), שבהם משתמש החייל בשדה.
ה"תבור" משמש את החייל בכל מצבי הלחימה. הוא מדויק לטווחים ארוכים, יכולת מעבר לחימה מיום ללילה מושגת באמצעות האפשרות להכללת אופטיקה מאחורי הכוונות הקיימות תוך שמירת תאום הכוונות הקיים. בכל מצבי הלחימה ניתן להרכיב על התבור ררנ"ט, כולל מטול רימונים ‎40 מ"מ מכל סוג (תלוי במתאם), ומטול כדורי גומי לשימוש בהפגנות.
בתכנון ה"תבור" הוקדשה תשומת לב גם לפרטים קטנים:
גוף ומשען לחי ארגונומיים, שמביאים את כוונת הרובה באופן אוטומטי לשדה ראייתו של היורה, ומגדילים בכך את סיכויי הפגיעה כבר בירי הכדור הראשון.
התאמה קלה של הרובה ליורה ביד ימין ולזה היורה ביד שמאל.
הכוונת מורכבת על הקנה במקום על הגוף, מכך משיגים דיוק גבוה שכן הכוונת לא יוצאת מאיפוס עם הקנה.
הכוונת האינטגרלית של התבור היא כוונת השלכה MARS (ראשי תיבות של Multi-Purpose Aiming Reflex Sight). כדי לכוון באמצעות כוונת זאת, על החייל להביא את הנקודה האדומה שמופיעה על הכוונת על המטרה. כוונת זאת מופעלת באמצעות סוללות ובנויה לחסוך באנרגיה על מנת לשמור על אורך החיים של הסוללות.
כדי לא לבלבל את החייל בפתיחת הכוונת ובסגירתה, תו האיכון (הנקודה האדומה) מופעל אוטומטית בעת פתיחת הניצרה, ונסגר בעת נצירת הנשק. הכוונת (MARS) כוללת גם ציין לייזר, המאפשר כיוון גם בלילה וירי מדויק מגובה המותן (לחצן הלזירה הינו מובנה וממוקם במתפסים, להפעלה בעזרת היד המייצבת)
כוונות ברזל לגיבוי.

דגמים

ה"תבור" ייוצר בשישה דגמים:
תבור רובה סער עם קנה ארוך (46 ס"מ)
תבור קומנדו/מפקדים עם קנה קצר (38 ס"מ)
תבור קלעים עם טלסקופ ודורגלים
תבור מטול עם מטול רימונים
מיקרו תבור X-95 (בקליבר 5.56 מ"מ / 9 מ"מ , כולל ערכת הסבה בין הקליברים)
תבור קרבין (אזרחי) עם קנה קצר (עתידי)
בתכנון - תבור בקליבר ‎0.30 קרבין, ‎0.45 אינץ', ‎0.40 אינץ', ו-‎10 מ"מ - ליצוא לשוק העולמי.
http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/8/85/Tavor_CTAR.JPG/250px-Tavor_CTAR.JPG