כרגע סיימתי את "בילוי" יום האהבה עם חברה שלי
ואני חייב לציין שאני די מאוכזב, למה ?
כי היא נתנה לי את ההרגשה שהיא מאוכזבת...

אז ככה, המצב הכלכלי שלי על הפנים כרגע, וכשאני אומר על הפנים זה 150 שקל בחשבון הבנק...
אני לא יכול ממש להתפרע עם הרעיונות שלי לכבוד יום האהבה אז החלטתי להביא לה סושי (המאכל האהוב עליה), שמתי נרות על השולחן בצורת לב וליד מכתב (מכל הלב שאומר לה כמה אני אוהב אותה והיא חשובה שלי) ושושנה שקטפתי מהגינה בבית.

אספתי אותה בשעה 8 וחצי והבאתי אותה אלי
היא אהבה את הנרות, את המכתב, את השושנה ואת האוכל.
אחרי האוכל הבאתי לה גם קינוח, גלידה.

אני צריך לציין שהשעה עכשיו כבר הייתה קרובה ל10, ולמחרת יש לה יום ממש עמוס, עבודה מ7 בבוקר ואחר כך לימודים עד 9 בערב.

אחרי הקינוח היא שאלה... "ומה עושים עכשיו?..."
ואני לא ממש תכננתי עוד פעילויות מתוך התחשבות בשעה ובזה שהיא צריכה לקום מוקדם
אז לא רציתי למשוך את הערב יותר מידי.
למרות שכמובן אם לא הייתה את הגבלת הזמן הזו הייתי מתכנן משהו...

מאותו רגע שאמרתי לה שאין לי עוד תוכניות היא כאילו התרחקה
שכבנו במיטה לראות סרט, היא הייתה מאוד מרוחקת, שכבה בשילוב ידיים (אנחנו בדרך כלל מחובקים לאורך הסרט) ולא הגיבה לליטופים וגם כשהרמתי את היד כדי לחבק אותה היא נשארה שעונה על הקיר ועשתה תנועה של "לא" עם הראש...

ואני חייב להגיד שזה ממש העליב אותי
כאילו מה שעשיתי, הכנתי, סידרתי לא היה מספיק
שאלתי אותה כמה פעמים אם היא מאוכזבת מהערב והיא לא אמרה לא, גם לא אמרה שכיף לה... ממש כלום... כאילו היא סובלת...
באחת הפעמים היא אמרה "חשבתי שנעשה היום משהו", והשבתי לה בשיא הכנות "לא חשבתי שיהיה לנו הרבה זמן היום בגלל שאת עובדת ולומדת מחר, לא רציתי להחזיר אותך מאוחר..."
ואז היא אמרה "אבל היה לנו את כל הערב..."
אני חושב שהיא התכוונה שהיינו יכולים לקבוע שעה יותר מוקדמת אבל היא עוד זו שהתקשרה לדחות את המפגש בחצי שעה בגלל שהיא נסעה עם אבא שלה לקנות לי משהו

הקפצתי אותה חזרה הביתה קרוב ל-12 (יש לציין שהיא הייתה ממש עייפה)
כשחזרתי הביתה קיבלתי ממנה הודעה: "היה נחמד מאוד, כנראה שציפיתי ליותר, לילה טוב"
מה שדי אומר שהיא הייתה מאוכזבת...

ואני עכשיו אוכל את עצמי ומנסה להבין מה עשיתי שגרם לה להתאכזב ככה?...

ומה שעוד יותר אוכל אותי זה ששבוע הבא יש לה יום הולדת (פעם ראשונה שנחגוג ביחד, אנחנו יוצאים סך הכל חודשיים)
בקושי יש לי כסף לקנות לה משהו קטן
שלא לדבר על לקחת אותה לאיזה מקום לאכול

היא לקחה יומיים חופש מהעבודה לכבוד היום הולדת
ועכשיו אני לא מצליח להיפטר מהמחשבה שלא משנה מה אני יעשה ועם כמה כוונה טובה אני יעשה את כי אני באמת באמת אוהב אותה, היא תהיה מאוכזבת

והדבר שאני הכי רוצה בעולם זה לגרום לה אושר ביום הולדת שלה
והערב הזה, לא יודע למה, ניפץ לי את התקווה שלא משנה מה נעשה ביום הולדת שלה היא תבין את המצב שלי
ולא משנה כמה לא יוקרתי יהיה מה שאני אתכנן בשבילה היא תדע שאני עושה את זה בשבילה ושאני אוהב אותה בלי תנאים...

ההסבר שלה למה שהיה הוא כזה...
מכיוון שאמא שלי הכירה בנינו, והן עובדות ביחד היא מרגישה ממש לא נעים אצלי בבית.
אני הייתי מודע לזה שהיא לא מרגישה כל כך נעים אצלי אבל לא ידעתי שזה ברמה הזו שהיא לא הייתה מסוגלת להינות אתמול ואפילו כעסה על זה.
שאלתי אותה "אז למה לא אמרת כלום? לא ידעתי שזה עד כדי כך מפריע לך" היא אמרה שהיא לא רצתה להעליב אותי.
(ניחא, מה שהיא עשתה היה יותר גרוע וגרם לי להרגיש חרא עם עצמי, הייתי מעדיף שהיא תגיד לי את זה)

אבל הדבר שהכי מדאיג אותי זה עניין ה"פינוקים"...
כנראה שהעניין הכספי שלי ממש הציק לה
היא אמרה שהיא מצפה לקבל כל מיני דברים קטנים, מתנות קטנות שסתם מראות שחשבתי עליה באותו יום או התגעגעתי
או שנעשה ימי כיף ביחד (למרות שכל סוף שבוע אנחנו יוצאים, עושים דברים, בהתאם לתקציב כמובן )

והיא מרגישה לא טוב שהיא לא מקבלת את הדברים האלו וחושבת שאלו דברים שצריכים להיות חלק מהקשר.
סבבה, אמרתי לה נכון, צריכים להיות פינוקים כאלו לפעמים
ואין דבר שאני רוצה יותר מלפנק אותך, סתם לקנות לך איזה משהו קטן בהפתעה ולראות אותך מחייכת, אבל אני פשוט לא יכול לעשות את זה כרגע!
היא אמרה שהיא מבינה אבל זה ממש מציק לה שאין את הפינוקים האלה ושהיא צריכה לדעת אם אין את הדברים האלו בגלל המצב או שככה זה יהיה תמיד, אמרתי לה שזה בגלל המצב והדברים והדברים האלו יהיו בסופו של דבר כשאני יוכל להרשות לעצמי.

אחר כך שאלתי אותה, אבל למה אנחנו לא יכולים פשוט להינות מהמצב הקיים, בלי לחשוב זה, פשוט להיות אחד עם השני
היא אמרה שהיא מנסה אבל זה ממש קשה לה בלי כל הפינוקים האלו.

היא שאלה אם אני רוצה את הסוף שבוע לחשוב על זה
אמרתי לה ישר לא! אני אוהב אותך ואני לא צריך שום סוף שבוע בשביל לחשוב אם אני רוצה להיות איתך או לא... כי אני כן רוצה, אני רוצה לפנק אותך, באמת שאני רוצה, אבל אני לא יכול כרגע!

היא שאלה איך ישנתי, אמרתי לה על הפנים כי לא הפסקתי לחשוב על השיחה של אתמול.
היא אמרה שהיא לא רוצה שאני ירגיש לא טוב, וזו לא הייתה הכוונה שלה.
שהיא לא רוצה שאני ירגיש רע בגלל שהיא רוצה לעשות משהו מיוחד שלא עשינו אף פעם ביום הולדת שלה.

אמרתי לה שאני לא מרגיש רע בגלל זה
אני מרגיש רע כי אני לא מסוגל לתת לה מה שאני רוצה (מאוד רציתי לקחת אותה ליום ספא מפנק, באמת שזה מגיע לה, היא עובדת קשה כל השבוע)

אמרתי לה שזה אוכל אותי מבפנים לא כי היא רוצה את זה,
(כי סך הכל זה לגיטימי ומובן שהיא תרצה לעשות משהו מיוחד ביום הולדת שלה)
זה אוכל אותי מבפנים כי אני רוצה לתת את זה אבל אני לא מסוגל.
והדבר שאני הכי רוצה בעולם זה להיות איתה ביום הולדת שלה ולבלות איתה יום שלם, רק אנחנו.

אמרתי לה שאם באמת אני חשוב לה והקשר הזה חשוב לה אז היא תבין אותי ושכל הדברים האלו מסביב הם פחות חשובים והעיקר זה מה שאנחנו מרגישים.
היא אמרה שאני צודק והיא אוהבת אותי מאוד ואני חשוב לה מאוד...
אחחח כמה הייתי צריך לשמוע את זה... כמה זה עשה לי טוב לשמוע את זה ממנה...