קוני הייתה אישה יפה שנראתה מצוין לגילה. היא חגגה את יום הולדתה ה-45
והזמינה יותר מ-50 חברים שישמחו בשימחתה. שתי חברות שלה, קתלין וג'יין,
הקניטו אותה ללא הרף בקשר לגילה. הן לא הפסיקו להשמיע הלצות תמימות
כביכול על כך ש"עבר זמנה". הן התלוצצו עוד ועוד ואמרו לה שעכשיו היא
רווקה זקנה ו"כוככבת העבר".

בתחילה קוני התעלמה מהערותיהן. היא צחקה קלות והגיבה ברוח טובה באומרה
להן, אגב צחוק, להפסיק. אבל לאורך כל הערב הן המשיכו לעקוץ את קוני.
לבסוף חשה קוני מבוכה ועלבון לנוכח התנהגות שתי חברותיה ואמרה להן כך
במפורש.
"אוי, קוני, אל תהיי כבדה. מה קורה לך? את לא מבינה בדיחות? איפה ההומור
שלך? אנחנו סתם התלוצצנו!" אמרו החברות.

לא, קוני לא ראתה ולא שמעה ששתי המפלצות האלה מתלוצצות. מה שהיא שמעה, מה
שדלף מהן מילולית, היו מילים שופעות עוינות, כעס וקנאה. מה ששמעה היו
מילים מרושעות. היא שמעה מילים שנועדו להביך אותה בנוכחות אחרים. במקום
לשמוע מילים כמו "זה יום ההלדת ה-45 שלך, מזל טוב. את נראית נהדר, חיים
נהדרים מחכים לך, את חברה נפלאה. אני אוהבת אותך" היא שמעה עקיצות
עוינות.

קוני התחברה לתגובה הרגשית שלה להתלוצצות והסיקה את האמת. הנשים האלה
קינאו בה. הן חשו כלפיה עוינות והמילים שאמרו חשפו את רגשותיהן
האמיתיים. הן השתמשו ב"התלוצצות" שלהן כדי להסוות את כוונותיהן האמיתיות
שנועדו לעורר בה תחושה רעה לגבי התבגרותה.

מילים ואמירות סרקסטיות פוגעות, ולא משנה מי אתם. אנשים שמשמיעים את
ההערות האלה, במיוחד בתוספת "סתם בדיחה", לא אוהבים אתכם או מקנאים בכם.

הם מרגישים חוסר בטחון עצמי ויש בהם נופח תחרותי. לא משנה מה יאמרו, זכרו
שהם לא מתלוצצים. הם מתכוונים לכם מילה.

כי יש כמה מיני קאטאויש (ענייני צחוק): יש אחד שמכוון באמת להזיק לחברו בדבריו, וכשחברו מקפיד עליו, אומר לו: אני מצחק, כמו שכתוב: (משלי כ"ו) "כמתלהלה" וכו' ואמר: הלא מצחק אני!
וכן יש אחד שמתכון בדרך צחוק, ואף-על-פי-כן חברו ניזוק על-ידי דבריו.
וכן יש כמה מיני קאטאויש (ענייני צחוק).

סוף ציטוט.