אחרי זה אתה יוצר קשר עם חברה של פטנטים
ממה שאני ידוע יש את "לוצ'טו" באיזור באר-שבע

אבל שוב זה עסק יקר
לפני שהם בכלל מתעסקים איתו הם עורכים חיפוש שלהם... חיפוש ודאי יותר שנותן אישור סופי
הבעיה היא - שהחיפוש הזה עולה 2000 דולר... רק החיפוש
ומשם המחירים מתחילים לגדול

ושלב ראשון, לפני שאתה מתחיל להזיז גלגלים, תעשה חיפוש לראות אם הפטנט קיים כבר בשוק. יש חברות בארץ שעושות את זה בתשלום (אני חושב שבין 1000 ל-3000 שקלים). יש תמיד סיכון שהרעיון שלך נרשם כפטנט עד כשנה אחורה ואז לא תוכל גם למצוא אותו בחיפושים שכן פטנט מרגע הבקשה שלו במשרד לרישופ פטנטים לוקח כשנה וחצי עד לפרסום שלו במידה והוא מאושר.

איסוף אינפורמציה
1. איסוף אינפורמציה לתחום השיווק:
האינפורמציה שאתה מעוניין לגייס:
א. מהם גבולות השוק – מהם האזורים שבהם אתה מתכנן לפעול? מהי כמות הלקוחות הפוטנציאליים למוצר שלך באזור זה?
ב. מהן המגמות העיקריות בשוק זה הנוגעות למוצר שלך? האם היה שינוי בטעמי וצורכי קהל המטרה?
ג. מהן הבעיות העיקריות בשוק זה? מהן המגבלות העיקריות שיעמדו בפני שיווק המוצר שלך בקרב קהל היעד שאליו אתה מכוון? האם ישנן בעיות חוקיות, לוגיסטיות או פיזיות? האם קהל היעד תופס את המוצר כבעייתי?
ד. מיהם המתחרים העיקריים? מהם היתרונות והחסרונות שלהם לעומתך? כיצד הם ממוצבים? מהם נתחי השוק שלהם? האם הם במגמת עלייה או ירידה? כיצד הם צפויים להגיב לאיום החדש?
ה. מהן התועלות של המוצר שלך עבור קהל היעד שנבחר?
ו. מיהם הלקוחות האסטרטגיים הפוטנציאליים שלך? נתון זה חשוב בעיקר אם מדובר בשיווק לקהלי יעד קטנים.
ז. מהו פוטנציאל המכירות בשקלים? את הנתון הזה ניתן לשער באופן גס, אך גם הערכה כזו חשובה לאומדן הפוטנציאל העסקי של ההצעה. ניתן לערוך את החישוב על ידי הערכת גודל השוק הפוטנציאלי, חלוקתו לתתי-קהלים, אומדן ההסתברות לקבלת המוצר בקרב קהלי יעד אלה ותוך התבוננות בפעילות המתחרים – בחינת נתח השוק המינימלי והמקסימלי שנוכל להשיג בכל תת-אוכלוסייה.

מקורות המידע שאליהם כדאי לפנות:
קיימים מקורות אינפורמציה גלויים וזולים רבים אליהם ניתן לפנות לצורך איסוף מידע זה:
א. כתבי עת ועיתונים כלכליים.
ב. כתבי עת מקצועיים.
ג. נתוני הלמ"ס ושירותי איסוף מידע.
ד. ראיונות עם ספקים פוטנציאליים.
ה. ראיונות עם לקוחות פוטנציאליים.
ו. רשימת לקוחות פוטנציאליים (אם מדובר במוצר מקצועי, ניתן להשתמש אפילו בסיווג בתי העסק של דפי זהב).
ז. אתרי אינטרנט של מתחרים.
ח. שימוש במוצר המתחרה.

2. איסוף אינפורמציה לתחום המימון:
בשלב זה עליכם לחשב מהן העלויות הצפויות לארגון, ולחפש מקורות מימון.
מרבית העסקים יידרשו להתייחס לעלויות הבאות:
א. עלויות כוח אדם (כולל הנהלה).
ב. עלויות ציוד ומכשירים.
ג. עלויות חומר גלם.
ד. עלויות פרסום, שיווק והפצה.
ה. עלויות שכירה, קנייה או בנייה של משרדים ומפעלים.
ו. מסים צפויים.
ז. עלויות אשראי.

3. איסוף אינפורמציה לתחום הניהול:
בשלב זה יש לאסוף אינפורמציה לגבי לוחות הזמנים לביצוע פעולות שונות שיידרשו לארגון כדי להגיע למטרתו.
אם לוח הזמנים תלוי בעובדים מקצועיים, יש להראות מיהם העובדים או כיצד יגויסו.

בניית אסטרטגיה:
לאחר איסוף המידע, ניתן להתחיל לתכנן את האסטרטגיה העסקית.

1. האסטרטגיה השיווקית:
א. מפרט מדויק של המוצר או השירות. (יש לכלול בסעיף זה הסבר כיצד מתאימה כל תכונה במפרט לצרכים של קהל היעד). יש להתייחס גם לאפשרות להציג כמה מוצרים המותאמים לפלחים שונים.
יש להקדיש מחשבה גם לנושא האריזה, על תפקידיה הפונקציונליים והפרסומיים.
ב. המחיר. בקביעת המחיר יש להתייחס לעלות הייצור, לביקוש המשוער מצד קהל היעד, למחירי המתחרים ולרווח אותו אנחנו מקווים להשיג. ניתן לתכנן גם אסטרטגיית מחיר רב-שלבית: מחיר נמוך תחילה כדי להחדיר את המוצר, ואחריו עלייה הדרגתית, או מחיר גבוה תחילה כדי לנצל את יתרון החדשנות, ואחריו הפחתה הדרגתית.
אם המחיר נמוך מזה של המתחרים, יש לתכנן גם תגובה להפחתת מחיר אפשרית מצד המתחרים.
ג. פרסום וקידום מכירות. אין צורך להציג בשלב זה קמפיין שלם, אך יש להראות מהו תקציב הפרסום הדרוש, ומהם שיעורי המודעות וההתנסות הנובעים בדרך כלל משימוש בתקציב כזה. בסעיף זה ניתן להציג גם אמצעי תקשורת ייחודיים לתחומים שבהם אתם צפויים להשתמש.
ד. שירות. מהו השירות הנלווה למוצר, וכיצד נספק אותו? גם אם מדובר במוצר צריכה, יש להציג תוכנית לטיפול בתלונות.
ה. הפצה. אם ברצוננו לעבוד עם רשת הפצה חיצונית, יש להציג בסעיף זה כמה שותפים פוטנציאליים, ולפרט את עלות השירות הכוללת הן את המחיר שגובה מנהל מערך ההפצה, והן את עלות ניהול הקשר עם מערך ההפצה.
במידה וההפצה היא פנימית, יש להעריך בפירוט את העלויות ואת כוח האדם הנדרשים להפעילה.

2. האסטרטגיה המימונית-ניהולית:
א. בשלב זה עלינו להציג את לוח הזמנים לביצוע כל שלב בפרויקט, ולפרט לגבי כל שלב מהן העלויות הצפויות לביצועו, ואילו הכנסות הוא צפוי להניב, אם בכלל.
ב. לצד לו"ז זה, יש להציג אמצעי מימון אפשריים לכל שלב.
ג. את שני התרשימים הללו יש לשלב בטבלה משותפת שתציג כיצד אמצעי המימון מכסים את ההשקעה בכל תקופה, כך שתמיד יוותר תזרים מזומנים חיובי.
ד. את הממצאים יש לסכם בשני גרפים: האחד מציג את ההכנסות הצפויות למול ההוצאות, ומצביע על טווח זמן בו צפוי העסק להגיע לאיזון. השני יציג את כניסת ויציאת המזומנים, ויראה כיצד ניתן להחזיר את ההלוואות במועדן.
ה. המהדרין יערכו חישובים שוב, על פי תרחיש אופטימי ביותר (Best case scenario) ועל פי תרחיש פסימי ביותר (Worst case scenario).