הבוקר עליתי לאוטובוס בדרך לעבודה, וכרגיל כמעט כל המושבים תפוסים למעט
זוג המושבים בעמדה של הנכים. שיהיה.. התיישבתי. תוך כדי שאני שומע מוזיקה
ושוקע בעצמי עולה לאוטובוס (מבלי שאני שם לב) אמא עם עגלה שאמרה/צעקה לי
"אתה מוכן לקום בקשה?! זה מקום לעגלות!". ממש לא אהבתי את הפרובוקציה הזו
ומיד הטחתי בה בחזרה שהמקום מיועד לנכים או לעיוורים עם כלבי נכיה, ושלפי
הנהלים היא אמורה לקפל את העגלה שלה ולהחזיק את התינוק שלה בידיים!"לא! זה גם לעגלות!"
כמובן שמין הסתם למרות שהיא פרחה שמישהו הסכים לעבר היא בכל זאת אמא עם
תינוק, התגובה שלי הייתה סתם להתגוננות מהבהמתיות שבה היא הציגה את הבקשה
שלה.. אין טעם לבוא לה בהתחכמויות מיותרות ומבלי לסרב נתתי לה להחנות בלי
להתווכח בכלל ונשארתי לעמוד.
רק חשבתי לעצמי מה היה קורה אילו באותו הזמן היה עולה נכה לאוטובוס.
בטח היה מתפתח וויכוח הומניטרי מעניין... 
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
Winner
צל"ש
מומחה
