"היה לי מספיק זמן לחשוב עם עצמי וזה המסקנות שהגעתי אליהן אני רוצה אותה אבל שזה ישתנה
עכשיו השאלה איך אני יכול לברר ולהבין אם היא מוכנה לחזור לזה ולשנות
או שהיא בכלל לא מוכנה לשנות או שהיא בכלל לא מוכנה לחזור
למרות שהיא אמרה שהיא סגורה על עצמה ושהיא שלמה עם ההחלטה שלה היא גם אמרה שהיא אוהבת אותי ושהיא לא תשכח אותי כל כך בקלות וכ'ו"

היא כנראה לא אוהבת אותך כמו שאתה אוהב ואם זה אחרי שנה וחצי ככה אז עדיף לך לשחרר...

בטח זה קשה לך לשחרר סבבה מובן שנה וחצי זה תקופה, אבל תאמין לי תלך תהנה תוציא קצת דם תוך יומיים תשכח אותה...
אין דבר כזה מישהי שאי אפשר לשכוח..

ופעם הבאה שתכיר מישהי למשהו רציני תבין שאם היא ממציאה לך תירוצים ככה אז היא בעצם מסננת אותך רק במילים יפות,
אם אתה באמת רוצה משהו אתה תוותר על הרבה דברים כולל לישון בשביל לעשות אותו או לראות אותו במקרה שלך

העצה ההגיוניות ביותר היא לעזוב אותה כי הקשר הזה לא בריא,
מצד שני אני יודע כמה זה קשה כי הייתי במצבים כאלה פעם.

בקשר תקין הבחורה אמורה לרצות להיפגש כמה שיותר, בכל רגע ובכל מצב, וזה רחוק שנות אור ממה שאתה מתאר פה. בדרך כלל הגבר הוא זה שלוקח דברים כמובנים מאליו (לפחות בקשרים שלי) והבחורה היא זאת שדוחקת להיפגש כל הזמן...

תשים לב שבכל התגובות אומרים לך "חביבי - המלך עירום !! "

אתה לא רואה את זה כרגע, אבל זה יתפוצץ לך בפרצוף וחבל...

אני לא אחזור על מה שכבר כתבו, ותאמין לי שאין בי כוונה לפגוע בך, אבל תפתח את העיניים.

אתה צעיר אפילו צעיר מאוד, הקשר כנראה מיצה את עצמו מהצד שלה.. תן לזמן לעשות את שלו, תאמין בעצמך ותאמין שתעבור את זה...

הגעתי כבר מזמן למסקנה שלגברים יותר ק-ש-ה לשחרר מלנשים.. ושלא ישחקו אותה מאצ'ואים שמסובבים בחורות... אעלק אומנות הפיתוי גם כן אנשים חיים בסרטים.

שורה תחתונה, אין כאן לאף אחד אינטרס שיהיה לך רע, הספיק לי ולעוד כאן לקרוא את מה שכתבת מבלי להתעמק יותר מידי, ולהבין במה דברים אמורים, והדברים שנכתבו הם מנסיון...

אם היא הייתה שלמה עם עצמה היא לא הייתה חוזרת אליך,וזה לא דבר טוב...למה?
כי היא ילדה והיא לא יודעת מה היא רוצה,היא רוצה הכל....

ניהלתי איתו שיחה שאני לא רוצה להיות אחרונה בסדר עדיפות,
ושיחליט מה הוא מתכוון לעשות. הפסקה לחשוב על הדברים, להשתנות ולפנות לי יותר זמן.. או להיפרד.
כמובן, כמו כמעט כל גבר טיפוסי הוא לא ידע מה להגיד לי בכלל..
אז נתתי לו הפסקה של שבוע.
אחרי שבוע הוא אמר שהוא אוהב אותי, מצטער, ישתנה, יתן יותר יחס.. בלה בלה (בדיוק הוא עשה לילה בבסיס.. כנראה השמירה עשתה לו רע על הלב..)
יום אחרי - ניפגשנו דיברנו.. פתאום הוא בא ביציאה 'אין לי זמן בשבילך בסוף - רק בסופי שבוע'
זה ממש פגע בי שהוא ויתר עלי, אחרי שנתיים..
אחרי ש8 חודשים אני שותקת מהמצב החרא הזה (הקקצ + 3 חודשים סדיר בתור קצין).. אני לא יכולה לשתוק יותר ולקוות שהלחץ ירד לו.. או שיהיה לו פחות עמוס בבסיס.. אני לא רוצה לשבת ולחכות למשיח..
אז חתכתי את זה.

וזה כואב, ממש ממש.. ויש פעמים שאני פשוט רוצה לחזור אחורה חודש..
לרגע שלא אמרתי כלום ולא העלתי את הנושא בכלל... זה כי אני אוהבת אותו..
אבל וואלה, אדם שמוכן לוותר עליך, שלא רוצה להשקיע, ולא רוצה להיות איתך כל דקה פנויה שיש לו? כנראה לא שווה את זה... וכנראה משהו אצלו נגמר...

הוא גם אומר שהוא שלם עם מה שהוא אמר... ועם איך שהוא התייחס..
ורק זה שהוא אומר את זה אני קולטת שלא שווה לרצות לחזור אליו בכלל..
גם עם קשר של שנתיים ואהבה מטורפת, ואני עדיין אוהבת אותו המון..

יש עוד מלא פרמטרים שהעלתי בשיחה איתו, כמו החוסר רצון העצום שלו לצאת לאנשהו, לסופש. וזה לא עניין של כסף/רכב/זמן.. נטו כי הוא רוצה להיות בבית לשחק במחשב. לפי הדברים שלו 'הוא לא היה בבית חצי שנה בקקצ הוא רוצה בית'. אבל הוא שוכח שעברו 3 חודשים.. ושכל התקופה הזו אני התייבשתי בבית וחיכיתי בשקט ולא אמרתי מילה על כל המצב...
אבל כמה אפשר?

לדעתי? תוותר..
גם אני ויתרתי כבר..
וזה מאוד קשה :(
אבל זה עדיף על לחזור, כמה ימים של קשר מדהים ואיזה כיף
ואז שוב תקופת שפל של חוסר עניין וזמן..