קח בחשבון שאדמת מדבקת גם שבוע לפני הופעת הסימנים של המחלה, כך שהילד והוריו בכלל לא ידעו שהוא מדבק.

אז נכון, בד"כ נשים מתכננות מתי להכנס להריון והן מקבלות במידת הצורך חיסון אדמת לפני ואז אין הסכנה כמעט ולא קיימת.. אבל יש גם נשים שנכנסו להריון לא מתוכנן וכו'..

בקיצור, זה יותר מרק סכנה לילד שלא התחסן - זו סכנה ממשית גם לסובבים אותו.

את הסקירה לגבי המחלות האחרות אני מניח שאתה יכול לעשות בעצמך.

אני חושב שהעליהום שעושים כנגד מי שלא מעוניין להתחסן הוא מוגזם.
כיום נותנים חיסון כנגד אדמת בחיסון המשולש, איזו סכנה סביבתית מהווים הילדים שלא התחסנו?
לפי מה שאתה אומר, מי שהתחסן לא צריך לדאוג בכלל ממי שלא התחסן...
אז למה לנקוט בסנקציות?

גם בויקיפדיה יש הסבר על זה..
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%AA#.D7.90.D7.93.D7.9E.D7.AA_.D7.95.D7.94.D7.A8.D7.99.D7.95.D7.9F

כלומר, עבור אותן נשים שנכנסו להריון לא מתוכנן ואשר רמת הנוגדנים אצלהם נמוכה מידי.. הן כמובן אינן יכולות לקבל חיסון אדמת..
אז עבור אותן נשים - הילד שלך הוא סכנה מהלכת. אם חלילה הוא ילקה במחלה וידביק אותן.

תשמע, אני לא רופא ולמען האמת אני גם לא עשיתי דוקטורט בתחום הזה.
כל שאני מנסה להסביר לך הוא שכשאתה מחליט לא לחסן, אתה לא לוקח החלטה רק על הילד שלך - אתה לוקח החלטה גם לגבי הסובבים אותו.
וזה לדעתי משהו שאין לך זכות להחליט לגביו.

היסטוריית המחלה בישראל
בשנות ה- 50' היו בישראל אלפי דיווחים של מקרי תחלואה בכל שנה. מאז הכנסת החיסון בשנת 1967 חלה ירידה מתמדת במספר החולים, אך עדיין יש התפרצויות של המחלה, המתרחשות בעיקר באוכלוסיות שאינן מחסנות את ילדיהן.

בשנת 2003 אירעה התפרצות של חצבת בה חלו 60 ילדים תוך שבועיים, באוכלוסייה שלא התחסנה כשגרה. ילדה אחת מתה מהמחלה באותה התפרצות. בשנים 2008 -2007 בעקבות תייר חולה שהגיע מאנגליה, המחלה שוב התפשטה בקרב אוכלוסייה שלא התחסנה כשגרה ותוך מספר חודשים דווח על 1,452 מקרי חצבת שמרביתם באזור ירושלים.

==

וזה לא עניין רק של מוות.
אם אתה טוען שלך כהורה יש זכות לא לחסן את ילדך. באותה מידה הורים שכן חיסנו יכולים לטעות שיש להם הזכות שילדם יהיה בגן ובית ספר אשר נקי מסכנות בריאותיות מיותרות. לכן, זכותם של הורים אלה לדרוש את הוצאת הילד שלך מהמסגרת ואם לא תמצא מסגרת חלופית אז תממן את השכלתו לבדך.

כמה לדעתך עלה הטיפול במגפה שפרצה?
מי לדעתך מימן זאת? ומה אם כל ה 1000 ומשהו חולים האלה היו זקוקים לאישפוז? מה אז?
מאין אתה יודע שבמגפה הבאה יהיה רק מקרה מוות אחד ולא 900?

לא ציפיתי ממך לתגובה כזאת.

אני רוצה לראות אותך כהורה, ביום שבו מכריזים על התפתחותה של מגפה בישראל למחלה אשר לא חיסנת את הילד שלך לגביה ושיש מקרי מוות.. אם הלב שלך לא ירד לך לתחתונים באותה שניה...
אל תהייה חכמולוג.

גם בטטנוס מזריקים לגוף חלבון שהוא דמוי הרעלן והגוף מייצר בעצמו נוגדנים למחלה.

ישנם חיסונים, כמו החיסון לפוליו, שהוא חיסון אוראלי- גבר המדמה הידבקות אמיתית וטבעית.
החיסון המשולש (זה שנותנים מיד כשהולד נולד), פותח על ידי רופא שהמליץ שלא לחסן לפני גיל שנתיים-שלוש.
החיסון מוזרק ישירות לדם, חלבונים זרים ומתכות כבדות (שעוזרות ב"השקעת" החיסון) נכנסים לילד שזה עתה נולד, כאשר המערכת החיסונית שלו, וכלל המערכות שלו עוד לא התרגלו לסביבה החדשה, התפתחו והתחזקו.

זה נכון שאי אפשר לחסן בצורה אוראלית לכל המחלות, אבל החיסון שמוזרק ישירות לדם אינו אידיאלי גם למבוגרים.
ישנם חיסונים בשיטה שהיא תת עורית - ולא מוזרק ישירות לדם, האפקטיבי באותה המידה, אבל הבעיה איתו היא שהחיסון נחשב יקר יותר, ולכן "דוחפים" את המחטים...

יתרה מזאת, איני מכיר שום חיסון אשר ניתן ישירות למחזור הדם. התוכל להאיר את עניי?
רוב החיסונים ניתנים IM - לתוך השריר (ואגב, לא תת עורי כמו שציינת, למשל, בדיקת שחפת לילדים מבוצעת בזריקה תת עורית...).

לגבי צורת החיסון - אני מסכים איתך, הוא באמת ניתן בהתאם למחקר בנושא, והמחקר הולך עם הגישה של זריקה לשריר...
חיסון תת עורי הוא יקר יחסית משום שהמחקרים שנעשים בנושא הה הם מעטים...

ציטוט קטן מהכתבה שנתת...
"...החששות לגביו נובעים מידע על תופעות נוירולוגיות קלות אצל ילדים שנחשפו ברחם לתרכובת כספית דומה (אם כי בכמיות גדולות מבחיסונים), וממודלים ניסויים בבע"ח שלא ברור מה הרלבנטיות שלהם לבני אדם. "

שאלה לי אליך - כאשר עושים ניסויים על עכברים, לצורך העניין, יונקים בדימיון גנטי של כ85% , או שימפנזות, בדימיון גנטי של מעל 95% לאדם, ומשהו מרעיל אותם- לא סביר שירעיל גם את האדם?

מה שאני רוצה לומר הוא שאתה יכול למצוא 1000 רופאים שיגידו כך או אחרת- וצריך לשים לב איזה תאגיד עומד מאחורי הרופאים, מי מממן את המאמרים והמחקרים וכו וכו'...

בהחלט יכול לקרות מצב שבו תכשיר רפואי כלשהו אושר לשימוש ואשר טרם ידועות בוודאות תופעות הלוואי לטווח הארוך, אילו היו פועלים בשיטת ה 100% ודאות אז היום היית רואה בשוק תרופות שגילו אותן בפועל רק לפני 40 שנה. וזאת כדי לאפשר מחקר ארוך טווח.. ברור שזה לא בר ביצוע. ישנם דרישות מחקריות אשר כל תכשיר רפואי צריך לעמוד בו בטרם יאושר לשימוש לציבור הרחב.
בסופו של יום זו שאלה של נזק מול תועלת.
גם לאקומול יש תופעות לוואי, אולם הוא אושר לשימוש לאחר שנמצא במחקר מתאים כי היעילות שלו גוברת בצורה משמעותית על תופעות הלוואי.
לא חסרים דוגמאות של תכשירים אשר לא אושרו לשימוש.

אתה בהחלט יכול למצוא רופאים וחוקרים אשר יעלו טיעונים לכאן ולכאן, אולם אם תסתכל על הקהילה הרפואית המערבית כולה - לא תמצא הרבה רופאים שמצדדים בגישתך ויתרה מכך, החשוב מכל הוא שהאיגודים המקצועיים של רופאי הילדים תומכים בחיסונים.

לעניין של מימון מחקר.. אני לא יכול להגיב לטענות כלליות שאינן מלוות בדוגמא ספציפי - דע לך כי האשמת חוקר\רופא כי הוא הטה את תוצאות המחקר היא האשמה חמורה מאוד. יש פיקוח גדול מאוד על הגופים שעוסקים בנושא הזה... אבל כמובן שאיני יכול לומר שכולם ישרים והגונים.
יחד עם זאת, אני יכול לשאול אותך - העגבניה שאכלת היום.. מהיכן אתה יודע שהחקלאי שגידל אותה לא השקה אותה במי ביוב? אתה לא.. אתה סומך על הגופים האמונים על הנושא (להלן משרד הבריאות והחקלאות) אשר יבצעו עבודתן נאמנה.
הטענה שלך שיש חוקרים או גופים שממנים מחקרים שקריים אינה יכולה לכשעצמה לעמוד כטענה נגד חיסונים.

אני בהחלט יכול להבין את החשש ואני גם חושב שבמידה מסוימת החשש הוא מוצדק לגבי חיסונים חדשים שזה עתה יצאו לשוק... אולם בחיסונים שנמצאים כבר 60-40 שנה בשימוש כה גדול בעולם - מסופקני אם יש מקום לחשש שכזה.

אני אגיב כאן מסודר לשלוש התגובות שלך:
לגבי המגפה שפרצה, מחלה כמו חצבת או אדמת לא צורכת לרוב אשפוז.
אלו מחלות שילדים מתגברים עליהן בקלות, ואין בעיה איתן.
אני עדיין לא השתכנעתי מהטיעון של כמה יעלה לטפל במגפה הזו...
בהשוואה לשפעת הנפוצה, הרבה יותר אנשים מאושפזים בגללה, הרבה יותר אנשים מתים בגללה, ובכל שנה מוציעים לכלל האוכלוסיה חיסון לשפעת, דבר הגורם לחיידקים העמידים לחיסון (לעיתים הם אלימים הרבה יותר) להתפתח בהמוניהם.
מניסוי קל שעושים במעבדה, ניתן לראות שהחיידקים הנלחמים על אותה נישה אקולוגית, ללא הגבלה של נוגדנים/אנטיביוטיקה - אלו ללא העמידות (ה"פשוטים", הפחות "אלימים") ידחקו את החיידקים היותר אלימים- משמע עם כל חיסון שיוצא לשוק, כך עלולה המחלה להתפתח ולהיות קשה יותר לטיפול, עם יותר אבדות בנפש וכו' וכו'...
אם ילד חולה בשפעת החזירים (נגיד וההורים לא שמו לב לתסמינים, משום שהילד שלהם "שקט"), והם מגיעים לבית חולים/בית אבות והילד גורם להפצת המחלה - צריך להעניש אותם על כך? לנקוט בסנקציות נגדם? לתבוע אותם?
למה צריך סנקציות כנגד מי שלא חיסן לחצבת/חזרת, ולא יהיו נגד מי שלא חיסן נגד שפעת?

לגבי המחקרים, אלו אכן האשמות קשות, אבל כשתכיר את הנפשות הפועלות, תבין שההאשמות לא חסרות בסיס.
קשה להסביר כמה אפשר לעוות דברים, ולתת רק חצי אמת.
אני יכול לתת לך דוגמאות בנושאי חקלאות בארה"ב, אוסיף אותן בהמשך.

מחלת האדמת אכן יכולה לפגוע בנשים בהיריון, ואני כן חושב שצריך להתחסן בפני אדמת, ואם החיסונים הוכיחו עצמם יעילים במשך שנים, אז כדאי ללכת על זה- וכמו שכתבתי למעלה, הגישה הקנדית מעולה בעיניי.