"איך החיים ?" שאל אותה.
"מאכזבים" השיבה "אני יושבת לבד ושום בחור לא מגיע."
"אני בדרך לאלוהים ואדבר איתו גם בשבילך" הבטיח לה.
לקראת סוף הדרך פגש האיש שועל כחוש, שהתלונן שאין מה לאכול.
גם לו הבטיח האיש שידבר עם האלוהים בעניינו.
הגיע האיש לאלוהים ושטח לפניו את טענותיו.
אמר לו אלוהים: "אני משנה לך את המזל, אבל תהיה מספיק חכם לתפוס אותו."
אלוהים גם צייד אותו במכתב לכל אחד משלושת האומללים שפגש בדרך.
האיש מגיע לעץ היבש ומגיש לו את המכתב מאלוהים, העץ מעיין במכתב ואומר לו: "אלוהים כתב שלא מגיעים אלי מים כי יש שקית מלאה ביהלומים שתקועה בין השורשים לבין המעיין. אולי אתה מוכן לעזור לי לחלץ את השקית ?"
"אני מצטער" משיב האיש "אין לי זמן, אלוהים אמר לי שהוא שולח לי את המזל ואני חייב למהר לתפוס אותו."
בהמשך דרכו פוגש האיש את הבחורה שאומרת לו: "אלוהים כותב לי שהגבר הראשון שיסכים להתחתן איתי יזכה בכך שאלוהים יהפוך את שנינו לעשירים ומאושרים. אולי אתה מוכן להיות בן זוגי ?"
"אני מצטער" משיב האיש "אלוהים אמר לי שהוא שולח לי את המזל אני חייב לרוץ לתפוס אותו."
ואז פוגש האיש את השועל ומוסר לו את המכתב שלו.
השועל מעיין במכתב ותופס את האיש בגרון.
רגע לפני שהאיש מאבד את הכרתו, הוא רואה את מכתבו של השועל ובו נכתב : "כשיגיע האידיוט תאכל אותו".

כולנו באים לעולם בלי שישאלו אותנו, להורים שלא בחרנו, ולתרבות שאנחנו הופכים להיות חלק ממנה והיא תורמת לזהותנו.
אפשר לקרוא לנסיבות של תחילת חיינו בשם גורל אך נתינת הערך לחיים תלויה בסופו של דבר רק בנו.
לא פעם שאנו שואלים אנשים מה נשמע ? איך החיים ? אנו מקבלים תשובות בנוסח: מתגלגלים, סוחבים, החיים בזבל ואפילו החיים במיץ של הזבל...
יש אנשים שחווים את חווית חייהם מעמדה פנימית של קורבן.
אין להם הרגשה שיש להם אפשרות ליצור חוזה עם החיים באופן שיבטא את הרצונות ואת השאיפות שלהם והתחושה שהם יכולים להשפיע על "המזל".
זיגמונד פרויד אמר כי בתכנית בריאת העולם אין אושר ומי שבונה ציפיות מהחיים מזמין לעצמו אכזבות.
לעומתו, הפסיכולוג אלפרד אדלר ראה את החיים אחרת, "הכול יכול להיות אחרת" הוא אחד מהמשפטים המפורסמים שלו.
בניגוד לפרויד, אדלר טען כי לאדם יש את היכולת לבחור בכל רגע מחייו לעשות אחרת.
אנשים רבים חוששים ליזום שינויים בחייהם, לעשות חשבון נפש אמיתי, לפעול אחרת ובעצם בעצם העובדה שהם לא פועלים הם למעשה בוחרים שלא לבחור, ולכן הם חיים את החיים בהרגשה ש'זה לא זה' אך עם חוויה של שיתוק פסיכולוגי שמונע מהם להשפיע על חייהם.
עלינו לפעול באופן אחראי ולהשפיע בצורה חיובית על חיינו ועל חיי הסובבים אותנו על מנת להרגיש כל יום מחדש שמותר לטעות ואפשר לתקן.

אין ספק שהאידיאל הוא לא לפחד וכן לצאת מאזור הנוחות כדי לבצע את השינוי ולגלות בסופו של עניין שהשינוי השתלם בהחלט והיה רק לטובה .
נכון יש אנשים שהמהות שלהם הבסיסית היא שינויים אבל בוא נודה ונאמר שאין הרבה כאלה היות ולכולנו מניעים ארציים הגורמים לנו לפחדים כאלה ואחרים מהשינויים .