ערכתי לאחרונה בתאריך 13.01.13 בשעה 23:04 בברכה, XpDuDe
הפורום ידע הרבה דיונים לוהטים על עבודה בעגלות, למשל זה:
https://rotter.name/cgi-bin/nor/dcboard.cgi?az=show_thread&om=15035&forum=bogrim&viewmode=all&אני לא רוצה לדבר על סיבות בעד ונגד עגלות, זה כבר נושא שנטחן מספיק.
אז למה התחלתי לחשוב על הנושא?
אני לא בארץ כבר שנתיים, כרגע בארה"ב, אני לא עובד בעגלות, אבל למדתי להכיר את העולם הזה דיי טוב, מישראלים שהכרתי שעובדים/עבדו פה, וגם מניסיון "אישי" שאספר עליו בהמשך.
אז קודם כל למי שעוד לא יודע, ישראל היא "אימפריה" בתחום העגלות בקניונים, יש האומרים אפילו מונופול. אני מדבר ספציפית כרגע על ארה"ב, אבל לפי מה שהבנתי זה התפשט גם למדינות נוספות כמו קנדה, אוסטרליה, דרום אפריקה וכו'. אני אישית הייתי בקניון לא גדול במיוחד שהיה בו עגלה של מוצרי ים המלח, עגלה של כריות חימום, של לק לציפורניים ושל מיישרי שיער למיניהם כולם של ישראלים (ולפחות הים המלח והחימום היו תחת אותה חברה). לצורך העניין בקניון הייתה עוד עגלה של כיסויים לסמארטפונים, ושל איזשהו גאד'טים מפגרים כאלו - זהו. 6 עגלות מתוכם 4 של ישראלים.
הישראלים בעגלות "דגים" לקוחות באגרסיביות משהו, ע"י מריחת קרמים על העוברים ושבים במקרה של ים המלח, או לשים כרית חמה על לקוח פוטנציאלי במקרה של הכריות. הם יודעים לגרום לבן אדם להאמין שהוא ממש צריך את המוצר, ומוכרים לו אותו במחיר הכי גבוה שהם יכולים - כלומר הדבר היחיד שהם מקבלים מהבוס זה מחיר מינימום, אבל אם הם מרגישים שהלקוח פראייר במיוחד, הם יכולים לתת לי מחיר של פי 3 מהמינימום בכיף, ולכאורה "להתמקח" למחיר שיהיה פי 1.5 -2 מהמינימום.
בקיצור, הלקוחות האמריקאים התמימים, במילה אחת, נדפקים, קונים מוצר - שאגב בדר"כ מוצר איכותי יחסית, במחיר לא פרופרציונלי בכלל. כמובן שכל החברה בעגלות בקניונים מכירים אחד את השני, ואם למשל מישהו קלט "פראייר" ועשה עליו קופה, הוא יודיע לישראלי בעגלה ליד לתקוף את הטרף. יש להם אפילו איזהשו כינוי לפרייאר כזה, "נחמניה" או משהו בסגנון.
אז הסיפור "האישי" שלי הוא שבחורה אמריקאית שאני מכיר, סטודנטית לא עשירה בכלל, הייתה קורבן פראייר, במקרה הספציפי הזה בחנות שנקראת שלווה במנהטן המוכרת מוצרי ים המלח מישראל. אומנם זאת חנות, אבל היא מתנהלת בידיוק כמה עגלה. במנהטן אין ממש הרבה קניונים אז החברות למדו גם לפתוח חנויות יפות (משהו בסגנון ללין בארץ).
היא סיפרה לי שקנתה מוצרים במעל 500$, בלי לתכנן כמובן. גם כאן עמדו מחוץ לחנות ודגו לקוחות עם קרם ידיים, ואז משכו אותם פנימה לחנות. איך שהיא סיפרה לי את זה, ישר ידעתי שנדפקה, והראתי לה בידיוק את אותם מוצרים באמאזון בפחות מ100$ (ביחד!). כמובן שהישראלי שמכר לה את זה דפק לה סיפור של איזה הנחה הוא נותן לה, ואפילו נתן לה סבון מתנה (טירוף!), ככה שתרגיש שהשיגה איזה דיל מטורף. הבחורה הזאת אגב היא בין האנשים החכמים שאני מכיר, מסיימת תואר שני בהצטיינות בקולומביה. למה אני מציין את זה ? כי אפילו עליה, שיטת המכירה הזאת עבדה ובגדול. אז שסיפרתי לה על זה, היא התחילה לבכות, ובאמת שסוג של התביישתי שישראלי כמוני גרם לזה (אגב כמובן שאין החזרות רק החלפות).
הנה ביקורות על החנות מהאתר yelp:
http://www.yelp.com/biz/shalva-new-york-2
כולם מתארים שם אותה חוויה, ומזהירים אחרים לא להתקרב וליפול בפח.
בקיצור, המשכתי לחקור על המוצרים שקנתה, והאתר של החברה כפי שרשום על האריזה הוא:
www.gratiae.co.il (דומיין ישראלי), אם נכנסים אבל, הוא מפנה לכתובת com, ששם יש בחירת שפה. נחשו איזה שפה אינה נכללת בין השפות באתר? נכון, שפת הקודש, עברית.
בהתחלה חשבתי שזה אבסורד שחברה ישראלית לא מוכרת אפילו לישראל (לפחות לפי האתר), אבל אז הבנתי למה. ישראלים לא פראיירים. ישראלי לא יתן שידפקו אותו ככה.
זה גרם לי לחשוב, למה זה? מאיפה הישראלים יודעים לא להידפק ככה?
לדעתי זה פשוט עניין של ניסיון - אנחנו כישראלים נדפקים כל יום, נדפקים במחירי הדלק, נדפקים במחירי הדיור, נדפקים במחירי המזון, בקיצור נדפקים מכל הכיוונים.
הדבר האחרון שאנחנו צריכים זה שמישהו ידפוק אותנו גם בקניון. נהיינו כל כך חשדנים, שבחיים לא נאמין למישהו בעגלה אם יתן לנו מחיר מטורף למוצר כלשהו (למרות שאנחנו עדיין קונים במחירים מטורפים בחנויות "רגילות").
אז התמימות הזאת האמריקאית הזו שאנחנו מנצלים, האם זה טוב שאיבדנו אותה? האם זה טוב שאנחנו מנצלים אותה? לא בטוח בכלל.. מה שבטוח שאנשים שנפלו קורבן להונאת העגלות לא יאהבו ישראלים יותר בגלל זה....
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
Winner
צל"ש
מומחה
