הוא מצידו טען "טעיתי, קורה, מצטער"
אמרתי לו שיחזיר את הכסף ויקח את הכלי בחזרה, הוא אמר "תביא את הכלי וכשאני אמכור אותו תקבל את הכסף שאני אקבל עליו"
מן הסתם לא הייתי כל כך מטומטם לתת לו גם את הכלי, גם את הכסף וגם את הרשיונות..
(מעבר לכך שאחד העובדים של המוסך כל הזמן מעלה תמונות לפייסבוק ולפורום כשהוא רוכב על הכלים שנמצאים במוסך ווואלה, לא רציתי שיגע בכלי ואחרי זה יגיד שאני שברתי ובגלל זה אי אפשר למכור).

מפה לשם, שלחתי לו מכתב מיזעור נזקים שלא זכה לתגובה ואחריו הגשתי תביעה..
לקח לי זמן למצוא את השמות המלאים של הנתבעים (בעל המוסך והעובד) והכתובות שלהם (כי קיבלתי מאחד מהם כתובת שגויה) ולמכתב מיזעור הנזקים הוא לא הגיב אז לא ידעתי אם קיבל אותו (בכתב ההגנה נכתב שהוא קיבל אותו ולא הגיב כי הוא חושב שזה סחיטת כספים).

היום קיבלתי את כתב ההגנה שלהם, הזוי שאין דברים כאלה!!!!
העו"ד שכתב להם את הכתב הגנה הכניס שם דברים שלא היו ולא נבראו, עיוותי מציאות, עיוות עובדות והמון המון שטויות!
לי יש הוכחות חותכות לגבי חלק מהדברים שהוא אומר שלא היו ולא נבראו.. יש לי גם הוכחות לדברים שהוא אומר שאני שיקרתי בהם כביכול.
יש בכתב ההגנה שלו "הסקנת מסקנות" הזויה לגבי דברים שכתבתי בכתב התביעה, אין קשר אפילו לא מקרי, בין מה שכתבתי למה שהוא הסיק שכתבתי.. (לדוגמא השוואה בין מחמאה לקוסמטיקה של הכלי לטענתו משליכה על התקינות המכנית שלו ומצבו הכללי)

בקיצור חברים,
בתור שופט שמסתכל על הכתב תביעה והכתב הגנה, אני פשוט הייתי מרגיש זילזול באינטילגנציה שלי כשופט.. מדהים שלאנשים יש חוצפה כזו!
אבל כמובן שאני לא אובייקטיבי..
גם לרמות ולשקר לי במעמד הקניה וגם אחר כך עוד להגיש כזה כתב הגנה..