אל תתהפך עלי פתאום, אני מבין מאיפה אתה מגיע, אני חווה את אותו גועל מהאנשים כאן, נמאס לי לריב איתם, נמאס לי לדבר איתם, נמאס ל להתייחס אליהם.די נמאס לי, בסופר אני מגיע הקופאית מעבירה לי מוצרים, לו טורחת בכלל לסיים איתי ולקחת את הכסף התחילה לדבר עם מישהי מהעבודה, פיזית הסתובבה והחליטה לדבר על מה שבא לה כאילו אני אמור להעיר לה שאני מחכה.
הלכתי לקנות מתאם מישראל בחו״ל, הגעתי הביתה, המתאם אשכרה לא מתאים לשום תקע ישראלי, פיזית הוא יכול לקלוט אתם אבל משהו חוסם כל תקע שאני מנסה להכניס אליו בגלל העיצוב - זה מה שהחליטו למכור בישראל, מוצר סוג ז, כבר פתחתי, אני מעדיף להגיד כפרות על הכסף ולא לריב כי כבר אין לי ציפיות.
עבדתי ומגיע לי כספים (דמי הבראה או פנסיה, לא זוכר), ״מגדל״ רוצים אנערף כמה מסמכים, כל פעם שאני שולח משהו חוזרים אלי אחר שבוע ואומרים לי לא טוב, כל פעם תירוץ קיקיוני אחר, פשוט אין לי כוח לריב איתם, אין לי כוחות נפשיים להתמודד איתם ועם התרבות הארגונית והתרבות הזאת לעשות הכל כדי לא לשחרר את הכסף, לא מדובר בהמון כסף ככה שאני מוכן לוותר כרגע.
אלה דברים שקיימים בכל העולם, אבל בתוך פרק זמן של שבוע כמות הדברים שאני נחשפתי אליהם פשוט מחרפן אתי, הרמתי ידיים, הרמתי ידיים מהאנשים, ומהחברה, ומכולם - באותה נשימה, אנשים הרימו ידיים ממני - גם לא עשית צבא וגם ברחתי לחו״ל, אני לא בדיוק להיט בקנה מידה ישראלי.
אבל המצב שלך שונה, אתה פשוט ממורמר, לא גרת בחו״ל, אני לא יודע בן כמה אתה וכמה הצלחת בחיים וכמה כסף יש לך, אבל את פשוט ממורמר, אתה מלא בוז ולהתלונן ולהגיד שאתה לא ישראלי לא יעזור לך, קום ותעזוב, ואם בא לך תאילנד לך על תאילנד, רק לשפיות הנפשית שלך תפסיק להתעצבן ולטוס לחו״ל.
כמו שאמרתי, אני הרמתי ידיים, אני בורח, אני פשוט לא בנוי להתמודד, אני הפסקתי להיות ממורמר כי הגעתי להסכמה שלעתיד הנראה לעין אין לי בית בישראל, פעם עוד חשבתי שיש סיכוי שאחזור ויש עתיד, אני פשוט מבין שאין, ותראה מה קרה - אני כבר לא ממורמר, רואה דברים בצורה קצת יותר מציאותית בנוגע לישראלים ואירופאים - כולם אותו חרא, רק שאת החרא הישראלי אני כבר לא מסוגל לסבול.
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
Winner
צל"ש
מומחה
)
