היי, אני גל.
אני בן 25.
חלק מכירים אותי פה בכינוי "Kent Net", חלק מכירים אותי בתור "ליל קיץ".
אחרים זוכרים אותי בתור הבן אדם הכי שבוז בפורום
התחלתי את דרכי ברוטר בערך בגיל 10, ניהלתי את פורום תוכנה בגיל 14,
ניהלתי בפורום כושר לפני שנתיים.
עבדתי במשך שנתיים וחצי כראש צוות מתכנתים בחברה לפיתוח באינטרנט,
ולפני חודש החלטתי לקחת סיכון.
כל החיים אני שומע את העובדה הנכונה, שכדי להצליח צריך גם לדעת להסתכן.
במשך המון חודשים תיכננתי את הפרישה שלי, ומה הסיכון שאני אקח כדי לנסות ולהצליח.
לפני חודש וחצי התפטרתי והיום אני עובד לבד על פלטפורמה חדשה באינטרנט לשיתוף "רגעים" (Moments), זה נקרא Memofish. (דג היא החיה הידועה כבעלת הזיכרון הקצר ביותר - 2 שניות, מכאן השם "הפוך על הפוך" - "הדג שזוכר את הכל").
זה לא פשוט.
לא קל לעבוד לבד - לא קל כשאתה חי על החסכונות שלך,
אבל אני מאמין מאוד במה שאני עושה.
אני רוצה לתת קצת טיפים למי שרוצה לעשות את מה שהוא מאמין בו, על אף ולמרות הסיכונים שבדרך:
א. תאמינו בעצמכם.
אנשים תמיד ינסו להוריד את מצב הרוח שלכם.
באמת.
אפילו החברים הכי טובים שלי לפעמים מבאסים אותי, גורמים לי להסס ולחשוב פעמיים. גורמים לי לתהות אם עשיתי את ההחלטה הנכונה.
סך הכל הייתה לי משרה של "קינג" בחברה שעבדתי בה, הרווחתי סכום שלא חשבתי שאי פעם אגיע אליו מתחת לגיל 40,
הרגשתי כמו מלך, עשיתי בגדול מה שבזין שלי שם והמילה שלי הייתה תמיד המילה האחרונה.
עכשיו חזרתי לשולחן השרטוטים, לעבוד לבד, בלי שכר, בלי תנאים, בלי רכב, בלי לראות יותר מדי אנשים.
אל (!!) תקשיבו לאנשים האלה.
מנגד כל הטענות כנגד שעמדו לעיניי, שניסו להחליש את ההחלטה שקיבלתי,
ניצבה בפניי עובדה אחת:
אני ידעתי שאתחרט כל החיים על שרציתי, ולא ניסיתי.
אני מתחרט המון פעמים על דברים שלא עשיתי בעבר, כשיכלתי לעשות אותם, ולא עשיתי דבר. נשבעתי לעצמי, ותישבעו גם אתם לעצמכם,
אל תתנו יד להרגשת חרטה על מהלך שרציתם לעשות בחיים ולא עשיתם.
ב. אימפריות נבנות לאט.
אסור לשכוח את זה.
כל חברת ענק, או תאגיד שקיימים היום בעולם, לא באו בבת אחת לעולם.
כולן כולל כולן התחילו בקטן, היה להן את הרעיון המרכזי וסביבו הן נבנו, גדלו, התפתחו, התיישרו וקיבלו נפח.
למה אסור לשכוח את זה?
כי כשבונים מוצר חדש, או חברה חדשה, הרבה פעמים ה VISION של בעל החברה הוא גדול, גדול מדי.
אסור לשכוח את מהות המוצר שלכם. העיקרון המרכזי סביבו החברה צריכה להתפתח. בואו נקרא לו X.
במהלך הדרך, אתם תראו איך פתאום X הופך ל X בריבוע, ואפילו ל Y.
הרעיון משתנה, מקבל תפניות, החלטות משתנות.
אלה תהליכים טבעיים והגיוניים, אפילו בריאים, במהלך יצירה של מוצר.
לאחר קבלת נתח שוק, שיקולים טכנולוגיים כאלה ואחרים והבנה של פידבקים מאחרים לגבי המוצר שלכם, תמיד ישתנו הפנים שלו.
צריך לדעת ליישם גבולות.
לדעת את הגבולות של הגרסא הראשונה של המוצר שלכם.
להחליט ש X יהיה מקסימום 2X, לא יותר מזה, אחרת במקום לבנות מוצר תלכו לאיבוד בתהליכי קבלת ההחלטות, המוצר שלכם ישנה פנים כל יומיים ובמקום לפתח אותו תהיו תקועים אי שם בתהליכי קבלת ההחלטות במשך חודשים.
ג. "כבר עשו את זה".
כן, סביר להניח שכבר עשו את זה.
גם אם המצאתם סוג חדש של ייסוד כימי, יש סבירות לא קטנה שמישהו כבר חשב על זה לפני כן.
הטענה הרווחת אצל רוב האנשים היא ש "כבר עשו את זה" היא דרך הימלטות.
דרך לוויתור עצמי. "כבר עשו את זה", "אז מה אני שווה בכלל"?
זאת חשיבה - לא נכונה.
"כבר עשו את זה" צריך להיות טריגר בשבילכם.
"כבר עשו את זה" - זה רק אומר שמישהו כבר עבר תהליך מסויים לפניכם, למד את השוק לפניכם, עשה טעויות לפניכם ותיקן אותם עוד לפניכם.
צריך לדעת להכיר את המשפט הזה ולמנף אותו לניצחון, ללמוד מהטעויות של אלה שכבר עשו את זה, לראות איפה נפלו אלה שכבר עשו את זה וטעו,
ולתקן.
לעשות יותר טוב. לשפר.
קרא לי לא פעם בתהליך הפיתוח שכבר ראיתי מוצרים דומים, שעושים אשכרה את אותו הדבר.
רציתי לפרוש, לוותר.
לא.
לומדים את המוצרים המקבילים, מבינים איפה החורים שלהם, איפה הבעיות שלהם,
איפה הקונפליקטים שלהם והטעויות שהם עשו.
מתקנים. יוצרים מוצר טוב יותר, זה סוד ההצלחה.
ד. פשטות.
KISS (Keep it Simple, Stupid!)
מה עושה טווס כשהוא רוצה להראות מה הוא שווה ? פורס את נוצותיו.
זה תהליך טבעי.
הוא מראה כמה הוא שווה בכך שמראה את כל הצבעים שלו וכל ההדר שלו.
כל החיות בטבע עושות כך, כנ"ל בני האדם.
צריך לוותר על התכונה הזאת, לפחות בשלב אפיון המוצר.
אנחנו נוטים לחשוב בצורה טבעית בעקבות כך, שככל שנהיה גדולים יותר, צבעוניים יותר, רב-גוניים יותר, חזקים יותר,
כך הסיכוי שנצליח.
לא.
זה פשוט לא נכון בכל מה שקשור במהות המוצר עצמו.
חשוב להתרכז ברעיון המרכזי ולהביא אותו למשתמש בצורה הכי נקייה והכי פשוטה לשימוש.
תהליכים של "יופי" של חזוקה ושל גדולה יתפתחו ככל שאנשים יאהבו את המוצר שלכם,
אתם תקבלו פידבקים, תלמדו את המשתמשים שלכם, אתם תדעו כבר מה השלבים הבאים שצריך לעשות כדי להתחזק.
ככל שתיראו "ראוותניים" יותר בשלבים הראשוניים, אתם יכולים ליצור מצב הפוך בו המשתמשים שלכם יירתעו מהמוצר ויפספסו את הקונספט שלו עם כל הפאר וההדר שהשקעתם.
ה. "מה יקרה אם אני אכשל, אם זה לא יצליח".
חשיבה מובילה למציאות.
דמיינו לעצמכם מצב:
אתם מתחרים בתחרות ריצה.
לא סתם תחרות - באולימפיאדה, על השגת מקום ראשון ומדליית זהב למדינת ישראל.
אתם נכנסים לפוזיציה לפני ההזנקה, מה המשפט שצריך לעבור לכם בראש?
"אני לא טוב מספיק", "אני אכשל" ?
באמת?
אתם מזמינים את הכישלון אליכם מראש, אתם לא מנבאים אותו, אתם יוצרים אותו.
החשיבה הזאת אוטומטית תגרום לכם לרוץ לאט יותר, וכאילו באורח פלא תתנו למתחרים שלכם פשוט לנצח.
אף מתחרה אולימפי לא חושב לעצמו "אני לא אצליח".
מחנכים אותם מגיל קטן לניצחון, להרגשה של לקרוע את חבל הניצחון ראשונים בסיום המירוץ.
ככה אתם צריכים לחשוב.
אל תתנו לשטויות לבלבל אתכם בדרך, גם אם אתם צולעים, גם אם אין לכם את כל המשאבים שבעולם, גם אם אתם קטנים מול גופים ענקיים ומאיימים,
המשפט שתמיד צריך להיות אצלכם בראש הוא "אני אצליח, זה מגיע לי, אני טוב יותר".
דמיינו את רגע ההצלחה, הזמינו אותו אליכם, אל תזמינו אליכם כישלון אחרת אתם פשוט תיצרו אותו מראש.
בהצלחה ליזמים כאן.
Memofish
http://m.c.lnkd.licdn.com/media/p/3/000/236/154/3d3b5c3.png