איך להתחיל.. בן 28.5, לימדתי באופן לא פורמלי מתמטיקה לרמה של 3-4 יחי'. לימדתי 6 שנים במכללה , שנה בתור מתרגל ו5 בתור מרצה. בשנתיים האחרונות שימשתי בתור מדריך חברתי בבית ספר (ובחודשים מסויימים הייתי אחראי על פרוייקט לימוד לא פורמלי באזור).
בעבר למדתי הנדסאי אלקטרוניקה, אח"כ כלכלה ומנה"ע תואר 1 ותואר שני במנה"ע. את כל התארים הללו סיימתי בהצטיינות נשיא. לא חשבתי לפני שלמדתי - התחומים האלו לא מעניינים אותי כהוא זה.

אני נשוי + ילדה מדהימה + 1 בדרך. ההון העצמי שלי עומד על 400K. יש לי עוד כמעט מיליון בנ"ע שכרגע עומדים בצד (שההורים שמו לי)... (להורים שלי יש עוד בית וחצי שהם משכירים פרט לבית שלהם (יש לי אח אחד בסדיר).

הייתי בטוח שבבית הספר בו אני נמצא אקבל קידום לתפקיד אחר, כולם דברו על זה וממש בניתי על זה (אני מקבל מגורים מבית הספר). לפני חודש הודיעו שמקצצים 40% מהסגל בגלל המצב הכללי.. גם לי הודיעו שאני בחוץ (ז"א שצריך למצוא מגורים + עבודה). מאז אני במצב של DOWN רציני, אין לי חשק לאכול, קשה לי לישון, אין לי שום זיק של שמחה. תקראו לזה חרדה, דיכאון - זה בדיוק מה שזה.

זו לא הפעם הראשונה, גם במעבר דירה הקודם שלי ובהחלפת העבודה הרגשתי כך, בעבודה הנוכחית כשרצו לשנות סדרי עולם וסדרי עבודה זה שוב קרה לי ... קיצר - אני אדם חרדתי שמפתח חרדה בתקופה של שינויים (כך הפסיכולוגית שלי אומרת). כמו שאתם רואים הייתי בטיפול אצל פסיכולוגית בגבר ואני נמצא בטיפול גם עכשיו... לצערי הרב גם כדורים אני לוקח (רסיטל, קלונקס). את הרסיטל אני לוקח ברצף כבר שנה, הייתי בטוח שזה מה שיעביר אותי תקופת שינוי אבל לא...

אשתי עובדת כבר שנתיים בתור טלרית בבנק (פועלים, אוצר החייל , פועלים) וצריך מזל בשביל להיקלט - בשנתיים האלו אין מזל.

קיצר, אני רואה הכל שחורות - קשה לי לראות את עצמי בעבודה אחרת (8-17 במשרד עם אנשים וכו' וכו' - לא נראה לי שמתאים לי), הרבה מייעצים לי לעשות הסבה לחינוך (אני חושב שאני מתאים לתחום) אבל אין לי כוח שוב פעם ללמוד.. (חוץ מהצבא אני לומד כמעט ברציפות). אני כרגע לא רוא את עצמי מצליח בשום מקום, אני רוצה עבור לתגורר קרוב ליד ההורים (שיעזרו בשמירה על הילדים) ואשתי לא רוצה (חוששת שאמא שלי תתערב לה בעניינים).

אין לי חלומות על ווילה מפוארת, מכונית מצועצעת, טיולים בחו"ל - רק רוצה שקט, שמחה ושלווה...

לא יודע אם יש לזה פתרון... אני יכול להרגיש טוב שנה, שנתיים ואז בזמן של שינוי קיצוני בחיים אני מרגיש שוב שהכל מתהפך לי..

אני בר תקנה בכלל? לא יודע...

אני בן 27 עוד חצי שנה ואין לי עשירית ממה שיש לך ועדיין טוב לי...

חשבת על כדור אחר חוץ מרסיטל?(כמה מג אגב?)
יש את ESTO או את ציפרלקס

בכדורי SSRI צריך לנסות לא מעט כדורים עד שאתה נופל על אחד שעובד על הגוף שלך הכי טוב.

אגב יש לך חרדות או התקפי חרדה?

תנסה אולי משהו זמני ותעשה חושבים עם עצמך איפה אתה רוצה להיות בשנים הקרובות ותלך עם זה באמונה ועם ראש למעלה..

אבל גבר.. תפתח את העיניים אתה פאקינג כלי.. אם הצלחת ככה בכל מה שעשית ונגעת בו אז אין סיבה שלא יצליח לך במקום עבודה אחר.. תלך להכוונה של תעסוקה.. תבחן את העבודות שמציעים בחוץ.. אתה בעל שני תארים עם ציונים מטורפים, יש לך עבר של פאקינג מרצה באוניברסיטה.. אתה גבר על!! לך תשבור את השוק.. תתעלה על המצב הזה, מה שהיה בעבר עבר כבר ואתה צריך להסתכל מה קורה קדימה..

אחותי אגב לומדת עכשיו הוראה..

אני מקווה שהבנת שבסוף הכוונה שלי שבכל שלב בחיים אפשר לעשות שינוי והוא תמיד לטובה, בסוף אתה עוד לא בן 30, ואתה חיי חיים שהם רק בגדר החלום של אחרים.

זה לא שהמצב הכלכלי (לפי מה שאמרת) חס וחלילה קשה ואם לא תמצא עבודה בחודש הקרוב (בהנחה שאתה כבר ללא עבודה) אתה תקרוס כלכלית וכל מה שבנית במהלך כל השנים האלו פשוט הלך לפח.

בכל מקרה שיהיה לך המון בהצלחה ותעדכן אותנו...:-)

אז נעשה גיל 18 + 7 =25
הון עצמי עוד 3.5 שנים =28.5

אז אני מניח שלא עשית צבא (לא שאני נגד זה )

גם אל תשכח, העולם לא מציב בפנינו אתגרים שלא נוכל להתמודד איתם.