אהלן,
בדכ אני רק קורא, אולי פה ושם מגיב ושואל...
אבל הפעם בא לי ממש לשתף.
יש לי חברה כבר שנה בדיוק, היא השתחררה השבוע מהצבא, ואני השתחררתי באוגוסט האחרון אחרי 3 סדיר ושנה קבע.
מאז שהכרנו ידעתי והיא גם ידעה שהתכנון הוא לטוס לטיול עם החבר הכי טוב באיזור מרץ 2014.
עכשיו שזה מתקרב אני מרגיש שזה נהיה בעיה, אני רוצה לטוס לטיול ארוך של באיזור החצי שנה בחול ומן הסתם שאנחנו צריכים להפרד.
יש כל מיני סיבות:
1. פאקינג מלא זמן. חצי שנה טיול זה לא נורמלי.
2. פוגם בחוויה של הטיול, אתה לא חופשי ועושה מה שבא לך.
3. (שיקול שלה) אין לה כסף - הרגע השתחררהעכשיו היא אומרת שאני מתעקש שהטיול הזה יהיה לבד ובלעדיה ואני רק מכוון את זה לזה שניפרד, אני אומר שמצד אחד אני ממש לא רוצה שנפרד, מצד שני אני מתכנן על טיול כזה הרבה מלפני שהכרתי אותה, עם חבר ותיק.
אני כרגע במצב מאוד מסובך מבחינת כל העניין, כי מצד אחד איכפת לי ממנה ואני באמת אוהב אותה, ומצד שני אני לא מוכן לוותר על הטיול שלי ועל החוויה המלאה כמו שהיא אמורה להיות, ואין לי שום הזדמנות אחרת לטייל כי אני מאוד רוצה להתחיל ללמוד כבר באוקטובר 2014. עכשיו היא אומרת שיש פתרונות לדברים כאלה ולדוגמא אני יכול לטייל 3 חודשים והיא בנתיים תספיק לחסוך ותצטרף אלינו לטיול... אבל אני לא בטוח אם זה מה שאני רוצה שיקרה, מה גם שזה בכלל לא הטיול שלה, לא מה שהיא רוצה לעשות או לראות.
עכשיו היא מעלה את האפשרות של לטייל יחד, ומבחינתי החבר הוא בעדיפות, אנחנו חברים הכי טובים מגיל צעיר, תמיד דיברנו על זה והתוכנית הייתה איתו, אני לא יכול להגיד לו שמע אני טס עם החברה בסוף תסתדר אחי...
לא רק זה, מאז שהיא התחפששה אנחנו ביחד הרבה יותר, ואנחנו רבים ומתווכחים יותר, אני כבר לא בטוח אם זה בגלל שמרץ הולך ומתקרב וזה מחרבן לנו את האווירה או בגלל שאנחנו פשוט ביחד, בגלל כל זה אמרתי לה במפורש שתסתכל עלינו ותחשוב אם אנחנו בכלל יכולים להסתדר יחד בחו"ל תקועים אחד עם השני 3 חודשים נון סטופ, אני לא בטוח שאני מסוגל.
בימים האחרונים אנחנו רבים ומתווכחים על שטויות, אני די בטוח שזה בגלל זה, ואני כבר לא יודע מה לעשות...
דבר נוסף שמטריד אותי מאוד הוא, שאני טס לתקופה ארוכה, שכשאחזור, היא תחסוך מספיק כנראה ותסיים מועדפת, תסתדר קצת יותר טוב ואפילו תתכנן טיול משלה, ואז מה יקרה, נניח ונשארנו ביחד או לא יודע מה והיא טסה איתי ואז היא טסה ואני כבר לא אטוס שוב, יש פה משהו לא הוגן כזה.
אני נשאר עם כמה ברירות כמו שאני רואה את זה:
1. להפרד עכשיו ולהקדים תרופה למכה - למרות שזה בכלל לא תרופה זה להקדים את המכה עצמה. ואז לשבת כל אחד ממורמר בבית שלו על זה שהשני נמצא ואנחנו לא ביחד.
2. לסחוב עד מרץ ולראות מה קורה ואז להפרד לקראת העזיבה לחו"ל.
3. האופציה הכי מורכבת מבחינתי ומבחינת ארגון (סוג של) - זה משהו של לשחרר בהדרגה ולהתראות פחות ופחות עד שאטוס.
4. להשאר יחד ואני כותב את זה ולא מאמין בזה כי אני יודע ש180 יום אי אפשר להיות יחד ככה, גם לא 90 (שלושה חודשים)
זהו, רציתי לדעת מה אתם חושבים,
תשאלו מה שאתם רוצים, באמת אני זורק פה את המחשבות שלי ומנסה למצוא איזה כיוון הגיוני.
כרגע אני מאוד מתוסכל ולפעמים אני מרגיש שהלוואי ולא הייתי טס וזהו.
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
Winner
צל"ש
מומחה
