אני אעשה "תקציר" לפני ההסבר על הדילמה.
ככה..
בגיל 18 קצת אחרי הגיוס ההורים שלי התחילו בתהליך גירושין, אפשר לומר
שהתהליך התנהל בצורה מגעילה (צווי הרחקה הדדיים, בקיצור שישו ושמחו).
אחרי שאמא שלי התמקמקה וקנתה דירה (באותו הרחוב של אבא), אבא לא הפסיק
לשאול מתי אני עף מהדירה שלו.
כאשר הגיעו מים עד נפש, שינסתי מותניים והעברתי את כל החפצים שלי
לבית של אמא ומאותו הרגע ניתק הקשר ביני לבין אבא.לאחרונה התחילו להתקיים דיונים בנוגע לכתובה של ההורים, והצפי שאבא יצטרך
לשלם לאמא סכום נכבד מאוד.
בזמן האחרון, אחד השכנים של אבא שלי ניגש אלי כ"שליח" מטעמו של אבא שלי
על מנת להטיף לי ולנסות להסביר לי שאני צריך להיות בקשר עם אבא שלי.
אחרי שהסברתי לו שכמו שלאבא שלי היה את האומץ להעיף אותי מהבית, שיהיה
מספיק אמיץ לבוא ולהתנצל בפני.
אתמול, כשבוע אחרי השיחה עם השכן אני מקבל הודעה מאבא שלי שהוא רוצה
להפגש איתי ולדבר.
נכון לעכשיו אני בן 25, עוזר לאמא להחזיק את הבית וחוסך ללימודים.
את התקופה הקשה (בזכותו) עברתי בכוחות עצמי ובעזרת אמא שלי.
אני לא יודע מה לעשות, אני די אובד עצות...אפשר לומר אפילו תלוי באויר.
כמו שאני מכיר את אבא שלי, והחשש הכי גדול שלי הוא שהוא מנסה לחזור לקשר
על מנת להשפיע על ההחלטה של אמא שלי בעניין הכתובה.
אני לא מוכן עכשיו "לזהם" את החיים שלי, לא מוכן לקבל ממנו כוויה שוב.
אחרי ילדות רוויה באלימות (מילולית ופיזית) מצידו, אני לא יודע אם אני
רוצה להיות שמה, אפילו לתת לזה את הסיכוי הפעוט ביותר שזה יקרה.
אני לא יודע אם אני מוכן לתת לו מקום בחיים שלי שוב...