אני מסכים איתך לחלוטין, כאילו יש את המחשבה הזאת של "לחיות את הרגע"...

ואין ספק שמצד אחד מדובר פה בבחורה שקשה מאוד למצוא, לא שיש לי ניסיון רב, אבל בהחלט אף אחת אחרת לא מעניינת אותי.

אני מודע לכל הדברים שאני לא יכול לחוות אותם כרגע, אולי זה פשוט הסתכלות מפגרת על אחרים, מה שאני תמיד עושה כמו מטומטם.

זה יעבור לי ממה שאני מכיר את עצמי, פשוט אני מרגיש צורך לשתף...

אך היא רצתה לדעת איפה זה עומד, כי שלושה חודשים ראשונים היינו OFF ON כזה...

אני בהחלט מאושר איתה, זה כנראה פשוט החששות שמגיעות פתאום שאתה מבין שאתה בשלב מסוים בקשר שזה כבר לא קוצ'י מוצ'י וכאלה, זאת הבנה של מה הלאה?

לגבי התפשרות, יש מבחינתה התפשרות, לא רק לגבי הקשר, שזה אי שמירת נגיעה וכדומה (הסקס בתאכלס, לא הכי מפריע לי, ברצינות, אינטמיות יש בנינו, אנחנו אוהבים אחד את השני בדברים שאנחנו עושים... זה גם משהו...)

היא מבחינתה הולכת עם מכנסיים, יושבת במקומות שאינם כשרים (פאבים וכאלה) ושותה רק אלכוהול (בירה/קוקטיילים).

שוב אגיד שכמובן אפגוש את הוריה ואראה לאיפה הרוחות נושבות.

רוצה לקחת פסק זמן ששנינו נחשוב לאיפה זה מוביל, וכן אני מפחד לא למצוא מישהי כמוה, נכון אין לי ניסיון רב בקשרים, לא היו לי יותר מדי קשרים...

אבל ללא ספק מפחד, כמו שאמרו פה, זה יכול להיות הפספוס הגדול שלי או שזה יכול להיות משהו אחר.

אין פתרון קסם לצערי ועכשיו צריך לקחת הרבה דברים בחשבון.

אבל אני גם רוצה להאמין שאני מספיק חזק לשבור קשר שבעיני הוא לא בריא,
או קשר שבו אנחנו לא מתאימים לגמרי (בין אם זה בדת, בסקס, או אם יש דברים אחרים שמפריעים ולא ניתן לפתור)

זה יותר מבסדר מידי פעם להיות לא בטוח, למצוא מישהי שאתה רוצה להיות איתה כל החיים זו לא החלטה קלה לכולם
אבל לתת לזה להכתיב את החיים שלך כי אתה חושש שלא תמצא משהו יותר טוב זאת טעות נוראית
היום אתה סובל טיפה ומחר זה יהיה יותר גרוע ובסוף תמצא את עצמך מתנחם בזרועותיה של מישהי אחר
זה בסדר להיות רווק ולא עם מישהי, זה בסדר שלא אוהבים את זה ומחפשים להיות בזוגיות... יש מיליון ואחד דרכים להכיר בחורות גם אם אתה לא הכי מוצלח בפיקאפים באמצע ברים בתל אביב

לא פסק זמן, יותר באמת לחשוב לאיפה אנחנו מתקדמים.

כי בסופו של אני לא שלם עם הדרך שלי בדת, לא בקטע רע.

מבחינת קשר זוגי, מושלם, לפחות מהראיה שלי וממה שאני רוצה, אך נכנס האלמנט של הדת, לא שהוא רע אבל אין מה לעשות, היא מבחינתה רוצה גבר דתי, היא לא כופה את זה עליי אבל היא סגורה עם זה על עצמה ומבינה שזה יכול ליפול.

דברתי עם חבר, דברתי עם ההורים ושחררתי קיטור...

מוצאי שבת קבענו לדבר, אני מתאר לעצמי כבר שהקשר יגמר, נכון שצריך להיות אופטימי אבל אין כלכך מה לעשות בנושא הזה, מבחינת הקשר הזוגי הכל טוב, בזה הסכמנו לא פעם ולא פעמיים, אבל מבחינת הדרך הרוחנית בקשר יש מחלוקות וגם אם לא היינו פותחים את זה יש את החשש הזה שפתאום זה יתפוצץ, בשלבים קריטיים בקשר שהפרידה הרבה יותר קשה וכואבת.

אני מבין את הדברים לאט ומאוחר, ממש בדקה התשעים...

LONG STORY SHORT במוצאי שבת נדבר ואין מה לעשות צריך להגיע להחלטה סופית.

כי בתקופה שהיינו ביחד עברנו פרידות/הפסקות מאותה סיבה, הדת, אני לא מראה אותה בצורה רעה, כי אני לא אחזור מאיפה שאני נמצא, כי עוד לפני שהכרתי אותה שמרתי חגים ודברים נוספים הקשורים בדת.