אולי התגובה הייתה תקיפה מדי ואני מתנצל אם נעלבתהכוונה האמיתית הייתה כמובן שתפתור לעצמך את הבעייה
כי לדעתי באמת חשוב שתראה איך ההודעה שלך נראית מהצד
אני אומר לך את זה בצורה הכי ישירה איך זה נראה:
כאדם אובייקטיבי הקורא את ההודעה אתה מתאר את עצמך כילד בבית ספר שמתלונן שמציקים לו והוא מאשים את כולם חוץ מעצמו
אתה כותב "מעצבן אותי" "מעצבן אותי" "מעצבן אותי"
סבבה אתה מעוצבן ואני לא מזלזל
אבל כל הסיבות לעצבים שלך תלויות בה ולא בך
לא משהו שתוכל לשנות בחיים שלך ולא משהו בכלל שאתה צריך לשנות או להתעסק איתו
זה נראה שטוב לך להיות מעוצבן כי אם לא היית רוצה להיות מעוצבן היית אומר עליה שתלך קיבינימט
מה מעצבן אותך?!!! ושאני אומר אותך אני מתכוון לכך האם קרתה איזו תקלה? , יש משהו שנהרס? , החיים שלך כבר לא אותם חיים?
כביכול נראה שהכל בסדר
אפילו הסוף של ההודעה שלך
"לשלוח לה הודעה ולהוריד מהלב או לנסות לשכוח (שלא מצליח כל כך)?"
כאילו המטרה של האשכול שיהיה 100 תגובות שיגידו לך לא ומספיק אחת תהיה כן והשגת כביכול הבנה לרגש המסתכל אותך
שנינו יודעים שאם תשלח את ההודעה לא ירד לך מהלב כי אז תחכה לתגובה ממנה ותהיה יותר מתוסכל מקודם
אני לא מנסה להעליב או משהו כזה
אבל אם היית רושם מה צריך לעשות כדי להתגבר על הרגשות שמפריעים לך
אני מאמין שהייתי מקבל כאן תגובות יותר רציניות.
סיפור קצר:
לפני שבוע דיברה איתי ידידה שהיא מאוהבת באיזה בחור הייתה ביניהם קצת קירבה אבל הוא התרחק ולא רוצה אותה
אז היא מספרת לי שנשבר לה הלב והוא גם לא עונה ומסנן
אז אני נותן לה כל מיני עצות ומנסה להסביר לך איך להפסיק לאהוב אותו
היא התלהבה ושמחה ואומרת לי חבל שלא דיברתי איתך קודם כי כל החברות של נתנו לה עצות מפגרות
אבל אז מה קרה בגלל שהיא יודעת שהיא תפסיק לאהוב אותו אז היא אומרת לי "אבל אני אוהבת לאהוב אותו".
מצחיק אותי שאנשים אוהבים לגרום לעצמם סבל ולהתלונן