אני מכוון את מה שאני כותב כאן יותר להכנה לקראת משרה ראשונה בעולם התכנות...

באופן כללי ראיון עבודה מתחלק לשני שלבים (כמובן שזה תלוי ארגון ומראיין):
1. ראיון אישי
2. ראיון מקצועי
כאשר הראיון המקצועי מתחלק גם הוא ל2-3 שלבים:
א. מקצועי כללי : שאלות של ידע כללי בתכנות.
ב. מקצועי ספציפי : שאלות שרלוונטיות למשרה עצמה.
ג. מקצועי-מחשבתי : חידות, שאלות אלגוריתמיות או שאלות מחשבתיות (למשל: כמה מחבטי טניס יכולים להכנס באוטובוס?, ברור שאין כאן ציפיה שתענו מספר סתם ככה).

סוג וצורת הראיון משתנים מאוד מחברה לחברה וממראיין למראיין. ישנם מראיינים ששואלים בראיונות רק שאלות כלליות מתוך הנחה שבדרך הזאת בודקים צורת חשיבה, ואם יש למועמד יכולת חשיבה וניתוח טובות אז הם יוכלו ללמד אותו את הפן המקצועי ספציפי.

נקודות שחשוב לשים אליהם לב / טעויות של מחפשי עבודה (לדעתי):

1. להחזיק סוג אחד של קורות חיים. להציג את אותם קורות החיים למשרת אוטומציה ולמשרת מפתח SQL זה פשוט טעות. אין צורך לשכתב את כל קורות החיים, כן צריך להבליט את הדברים שרלוונטים למשרה. קיבלתם ציון גבוה במסדי נתונים? עשיתם משימת תכנות משמעותית עם מסד נתונים? תבליטו את זה בצורה ברורה כאשר אתם פונים למשרה שתכילתה הוא תכנות למסדי נתונים.

2. להסתמך רק על מה שנתקלתם בו בתואר. תמיד תשימו את עצמכם בצד של המעסיק, שאלו את עצמכם אם עכשיו קיבלתם 100 קורות חיים למשרה המדוברת. איזה סיבה יש למעסיק להתקשר דווקא אליכם? מה בקורות חיים שלכם שונה מכל 99 האחרים?

3. תראו שליטה בשפות שהצהרתם שאתם יודעים היטב. בוגרים טריים מפספסים משהו מהותי במקצוע שלנו. באיזה גרסא אתם מתכנתים? למדת Python? מעולה. אבל איזה?
אתה מתכנת Java? מעולה. נניח וקיבלת משימה בראיון לממש Singleton. זה נראה הרבה יותר מקצועי שאתם עונים איך עושים את זה ב Java5 ומעלה, ואיך עושים את זה בגרסא מוקדמת יותר. (אני לא איש Java חיפשתי דוגמא שמבהירה את זה בשפה שהיא יותר מוכרת לסטודנטים, אם יש לכם דוגמא יותר טובה ופשוטה מוזמנים להוסיף).

4. גם אם למדתם במוסד פחות נחשב, גם אם סיימתם בממוצע לא גבוה במיוחד זה לא סוף העולם. אחד מהדברים שמפארים קורות חיים זה פרויקטים. שבו ותכתבו פרויקטים. זה לא צריך להיות משהו מורכב, זה לא צריך להיות משהו גדול.
הנה כמה רעיונות: תוכנה שמאחדת קבצי PDF, תוכנה שממירה בין פורמטים שונים של תמונות, תוכנה שנותנים לה רשימה של מספרי מעקב של הדואר והיא מציגה את הסטאטוס של כל אחד מהם (דרך אתר הדואר), יש עוד המון רעיונות... זה לא משנה מה תבחרו לעשות, העיקר שתעשו. אופציה אחרת היא להשתלב בפרויקטים של קוד פתוח.

5. תעשירו את הידע שלכם כבר מההתחלה. יש ברשת הרבה מאוד שאלות מראיונות עבודה, תעברו עליהם, תלמדו מהם... יש למשל את קובץ השאלות הזה:
http://www.megafileupload.com/6qzn/Questions.pdf
הקובץ מכיל שאלות לפי חברות, פרק של ידע כללי בתיכנות ופרק של תשובות לשאלות.

6. אל תכתבו בקורות החיים דברים לא נכונים. אם כתבתם "שפות תכנות: C,Java" אז המשמעות היא שאתם יודעים את השפות האלה. זה יראה רע מאוד אם כשתגיעו לראיון לא תוכלו לענות על שאלות כי עבר הרבה זמן מאז שתכנתם בשפות האלה או שאתם בעצם יודעים פקודה וחצי בשפות האלה כי בעצם נתקלתם בהם רק בהרצאה אחת במהלך כל התואר. אם יש לכם שליטה ברמה שונה בכמה שפות אז תחלקו את זה (למשל) ל: שפות תכנות: X,Y,Z. ידע בשפות: A,B,C. ותשתדלו לא לכתוב כל שפה שאיפעם נתקלתם בה ולמעשה אתם לא יודעים בה כלום.

7. הרבה פעמים מעסיקים עושים ראיון טלפוני מקדים. תתייחסו לזה ברצינות. אם אתם באמצע הסופר ויש רעש או שאתם לא מפוקסים אל תעשו את הראיון הטלפוני באותו הרגע. רוב המעסיקים הם אנשים שפויים, הם יבינו שלא תמיד הזמן שהם התקשרו הוא זמן שנוח לכם. אם אתם לא פנויים, עדיף שתתאמו את הראיון הטלפוני למועד מאוחר יותר (בגבול הסביר).

8. תכירו את הכלים שבהם אתם מתכנתים. לפעמים כחלק מראיון המראיין יבקש מכם לבצע משימה תכנותית על המחשב. אתם לא רוצים להגיע למצב שבו אתם תקועים כי אצלכם חלון מסוים היה תמיד עולה מההתחלה ובמחשב שם החלון הזה לא מופיע.